Our beloved Aya passed away / איה היקרה שלנו נפטרה

איה האהובה שלנו הלכה לעולמה ב-20 בפברואר 2019. החדשות העציבו וזעזעו את בני משפחתה, ידידיה ורבים מעמיתיה, תלמידיה, מיועצים במעבדה הסטטיסטית בטכניון, ועוד רבים אחרים שאיתם היו לה קשרים חמים של שנים ארוכות.
בלוג זה הוקם בשנת 2008 כדי להנציח את פרישתה של איה מהטכניון. היא שמחה לקרוא את ההודעות היפות שנכתבו על ידי רבים כל כך מאלה שהיא נגעה בחייהם.
בזמן עצוב זה החלטנו לפתוח מחדש את הבלוג לכתיבת סיפורים לזכרה, כאנדרטה וירטואלית. אתם מוזמנים "לשמוע" על חייה ותרומותיה הנפלאות של איה ולשתף בסיפוריכם שלכם

Our beloved Aya passed away on Feb 20, 2019. The news has saddened and shocked her family, friends and many of her colleagues, past students, mentees, advisees at the Technion statistics lab, and so many more with whom Aya had wonderful life-long relationships.
This blog was created in 2008 to commemorate Aya's retirement from the Technion. She was delighted to read the lovely posts contributed by so many of those whose lives she touched.
In this sad moment of Aya's passing away, we decided to re-open the blog for posts, serving as a virtual memorial. We invite everyone to "hear" about Aya's life and wonderful contributions, and to share your stories.

Sunday, March 24, 2019

מאת עמי תירוש Emi Tirosh

שלום איה יקירתי , אני כותב לך כי את כאן ב 22.3.19 . עמי תירוש Emi Tirosh
כן, כן, כולם בסדר הילדים הנכדים וכולם מוסרים לך ד"ש. יודעים כרגיל שאת מתעניינת בשלומם ומרעיפה מחמאות. יוני כמובן לוקח את פרישתך קשה הרי רגשותיו כלפיך היו כאלו שלך כלפיו. זוכרת את הימים בהם הייתי סטודנט בכתת הסטטיסטיקה שלך ? היית יפה, חכמה ומורה מעולה . פשוט התאהבנו בך ובאהובתך הסטטיסטיקה, בעקר הבנים כמובן אבל היו גם בנות שלא נתנו לקנאה לעוורן והסכימו שאת מיוחדת. הייתי מסכם שהשאר היסטוריה , אבל זה פרק ששנינו לא נשכח. נפגשנו שוב בהיותי מתמחה צעיר וכדרכם של רופאים הסתקרנתי ועסקתי במחקר. המחקר הראשון כבר בוצע טרם שיתופך ואז נזכרנו שיש לנתח הנתונים ופנינו אליך. היה זה מחקר על היקפי ראשם של ילדים. ושוב נשביתי. מתבונתך, מהירות הקליטה והדחף הבלתי נילאה ללמד. התאמת הפתרון ההולם ביותר לבעיה אשר עמדנו לחקור הדליקה תמיד זיק בעינייך . "GOODNESS OF FIT"  הינו מונח סטיסטי מחד והתפתחותי מאידך ולכן הייתה לנו שפה משותפת אך מסתבר כי הוא גם תקף ליחסים הבין אישיים. מי כמוך יודע, מאז כל מחקר שבוצע במכון היה מתחיל בשיתופך המוקדם. עברנו דרך ארוכה משותפת . עשרות מחקרים רפואיים משותפים אשר מצוטטים לרוב וחברות אמיצה מאד שלך ואלישע עם אלי ועמי. חברות שהייתה בבחינת חוויה מלהיבה ומעשירה. צניעותך, השלווה שלבשת גם בזמנים קשים, היושרה , האכפתיות, היכולת לפרגן, הנדיבות פורחים בצרור התכונות הנדירות בהן ניחנת . האומץ שלך אשר בא לביטוי בשנים האחרונות וכמובן בימים האחרונים לפני שהחלטת לפרוש היה מעורר התפעלות. כל זאת כמובן בנוסף ליכולות המקצועיות הנדירות.. לא פעם מונחיי מאוניברסיטאות אחרות, מסיבות שונות היו נועצים בססטטיסטיקאים אחרים וטובים אך את יודעת.... שוב ושוב לא ניתן היה למצוא מי שישווה ליכולתך. לא פעם גם סייעת להיטיב את המלאכה עליה ניצח מישהו אחר ומפאת שמך המקצועי היה הייעוץ מתקבל בברכה . תמיד אגב, הרמת גבה על הקרדיט שניתן לך על ידי צוותי המחקר עמם עבדנו אך הקפדת להחמיא לסטודנטים או הרופאים שהיו שותפנו למחקר. היית סוחפת את כולם בשירה- "שירת הסטטיסטיקה בציבור" . לא פעם בשיחתנו על מחקר זה או אחר היית שואלת "זה דחוף ? "תשובתי הייתה "רק החייאה דחופה" .כמובן שלמרות תשובתי ,כעבור זמן קצר ביותר נתת מענה לסוגיה עקרונית או ניתוח בעזרתן כמובן של טטיאנה ואתי אשר היית מהללת בכל הזדמנות. את ודאי זוכרת כי בחיוך הייתי אומר לך שאני ממשיך לחקור כי ידעתי שבמקרר ממתינה לי העוגה. יומיים לפני שפרשת מכל זה עוד שלחת עמי עוגה הביתה ודנו קצרות על הצעת המחקר המשותף שנשלחה ואשר עתה התייתם. את הרי יודעת שאת חברתנו היקרה והאמיצה, גם אם אינך יושבת עמנו כאן וגם ללא טעמה הערב של עוגת הגבינה. . כך תשארי , חלק מאיתנו ואין ספק כי נמשיך לשוחח בהזדמנויות שונות כפי שנהגנו עד כה. לא בכדי מיליון הפרפרים , סמלי הנשמה, באו לזכרון השלושים כפי שודאי שמת לב, רחפו מעל מצבתך להזכיר לנו שאת כאן עמנו וכך תשארי.

No comments: