Pictures from the Party

Pictures from the party

Reflections by Ayala Cohen

I am writing this essay after my retirement party that took place on Nov 5'th at the Faculty of Industrial Engineering & Management. The party was initiated by my colleague and close friend Miriam (Mia) Erez. Other close friends and colleagues, mainly Ishay Weissman, devoted much time and thoughts in organizing the event that was undoubtedly much beyond everybody's expectations. Inbal and Guy Shani designed the beautiful invitation for the party, that I displayed in the BLOG. I am grateful to all my friends and ex-students all around the world, who contributed to this successful event. A big surprise that was revealed to me during the party was the creation of this BLOG by my ex-student Galit Shmueli. Modern internet communication enabled Galit to carry out this operation from far away, while spending her sabbatical at the kingdom of Bhutan amid the eastern end of the Himalaya mountains. At the party, I missed her presence as I did other dear friends who could not come. Thanks to this BLOG, I received warm and overwhelming greetings from those who could not come and also from friends who took part in the party.

The transition from the status of a regular faculty member to a "retired person" was not easy for me, (I joined this faculty in 1969). The warm expressions I received during the party as well as those written in this BLOG were very helpful in making this transition smoother. I am more than glad that I am still able to enjoy my professional activities by serving as the head of the statistics laboratory and teaching at the Technion. Doing applied statistics and teaching were always the most enjoyable and rewarding aspects in my career.

As a pupil in high school (1954-1957), I did not think of pursuing an academic career and I did not know about statistics. Statistics was not taught in high school. In those years few women had any professional career, and those who worked out of home were mostly teachers or secretaries. After serving two years in the army (1957-1959), I started studying in the Hebrew University with the intention of becoming a high school teacher. I majored in mathematics and physics because these were subjects which I loved. Part of the B.Sc. requirements was to take courses in subjects other than the two majors. Therefore, I took few statistics courses, as did some other students whose majors were mathematics and physics. The general attitude we had was that statistics is trivial, and it is not a "real" science. We mainly enjoyed the probability and statistical theory, but we did not appreciate the beauty and difficulty in data analysis.

The person who had a major influence in making a change in my future career was Elisha. He encouraged me on the basis of my exceptionally high B.Sc. grades, to consider an alternative career to that of a high school teacher. I did not rule out the possibility of working as a statistician in the Central Bureau of Statistics in Jerusalem, and after getting a positive response from them I was planning to work there.
These plans changed since we became parents and Elisha was accepted for Ph.D. studies in physics at the Johns Hopkins University, (JHU). I was hoping that I could work in the US in order to supplement the monthly fellowship which Elisha was granted by JHU as a graduate student. This was a $200/month fellowship which was certainly not sufficient for a family of three, (Ari was then one and a half year old). I feel always grateful to the late professor Ruben Gabriel who was then a statistics professor at the Hebrew University. He strongly recommended that I will take the opportunity of being at Johns Hopkins and will enroll in their statistics program as a Ph.D. student. Professor Gabriel was aware of my final B.Sc. statistics oral exam which was 10 on the scale of 1-10. In spite of my B.Sc. high grades, I still lacked self confidence and was afraid I would not succeed in getting a Ph.D. degree. I started my studies at JHU thinking that it was a way of increasing our family monthly income (from $200 to $400), and helping Elisha through his graduate studies. My mathematical knowledge which I acquired in the B.Sc. program in Jerusalem was very helpful and after three years of intensive work I obtained the Ph.D. degree. It was during these years that I became familiar with applied statistics. I then realized that I preferred working in this direction rather than on the theory of probability and statistics.

The next station in my professional road was at Bell Laboratories (BL) at Murray Hill. As with my Ph.D. studies, this choice was made by Elisha's professional preference. Also, as with my Ph.D. studies, Elisha’s choice of BL turned out to be the best place for me to work in. The statistics departments BL in those days were blessed with researchers who were most influential in developing the area of Exploratory Data Analysis, (EDA). These were John Tukey, Colin Mallows, Ram Gnanadesikan, Jon Kettenring, John Chambers, as well as prominent statisticians who came as visitors to Bell Laboratories. Topics such as Fast Fourier Transform, Q-Q plots, Robust statistics, Clustering were developed and some of these methodologies were applied to real data in order to solve interesting problems which had practical implications on decision makers in AT &T. At those days the grounds were laid to develop S-Plus following the major changes in the availability of high speed computers.
I feel fortunate that I could spend enriching and rewarding years at BL. Not surprisingly I returned to BL for several summers, sabbatical and a year leave of absence.

During my years at the Technion, whenever I developed a statistical methodology, it always was motivated by a practical problem. My list of publications reflects my preference of being part of a research team and working on a "real problem" for which statistical analysis is essential. The interaction with researchers in various distinct areas enriched my knowledge and introduced me to many interesting people with whom the professional cooperation often developed into a friendship. Evidence of that could be seen in my retirement party : Dr. Bernanda Flickstein described our joint work on air pollution in the Haifa Metropolitan area; Dr. Avner Kessler described our joint work on the effect of operational cloud seeding on the increase of rain; Shaul Kadosh described work at Teva Pharmaceutical R&D group; Dr. Shmuel Rispler, a cardiologist at Rambam Medical Center, not only mentioned my statistical contribution in Cardiology , but also challenged me to solve new statistical problems that the Rambam team of cardiologists will face in a new research project. Finally, Professor Emanuel Tirosh from the Hannah Khoushy Child Development Center, Bnai Zion Medical Center, with whom I have currently 28 publications in medical journals, described some of our research projects, particularly those that helped in improving treatment of children with developmental problems.

I hope that I will be able to continue with my professional activities for many more years to come.

Mazel Tov! from Ann Saunders

Dear Aya,

I was privileged to meet you and Elisha over 40 years ago when a friend of my family had introduced us when you were at Hopkins. As a college (or even high school) student, I was in awe of the ease in which you pursued your academic passion, so graciously entertained in your lovely apartment, embraced motherhood without the help of your Israeli relatives, and maintained a loving relationship with Elisha. Even though I haven’t seen you very much in the ensuing years, through our correspondence, I continue to be in awe of your accomplishments. Most importantly, you have always been a very humble, giving person. I hope you’ll have time to take care of yourself in your retirement.

Love,
Ann Saunders

From Arza & Amiram Ron

It all started years ago, in last century, when we all were young and beautiful.

First, I joined Elisha, to do research in the Solid State Institute (Elisha is the best colleague you can ever choose), then we became friends, and then all four of us became friends.

We had learned about each other likings, about each other beliefs, about each other politics – we did not always agree but that is part of friendship.

We learned to know each other homes, each other foods, each other friends, each other children and grandchildren, some of them personally and some through stories. We felt proud of each others offspring.

We shared happiness in joyful events and empathy in less delighted occasions – that is friendship - to have an address to turn to, in good and not so good moments.

Both Amiram and me, know some about physics, but non about statistics.

The items published in “all about aya” Blog, confirmed our intuition and our belief in Aya’s great professional talents, abilities and productivity.

Aya is a fragile strong woman, she is a petite large woman.

Aya, we adore you (and Elisha too), yours, arza and amiram

איה יקרה,

שמחתי מאוד להשתתף באירוע לציון "פרישתך" (כפי שהבנתי זה רק לפרוטוקול) והתרגשתי לראות ולשמוע כי אישיותך הנפלאה כבשה לא רק אותי אלא את כל הסובבים אותך - מסירות, מקצועיות, דייקנות, נועם, חיוך, זריזות, וכמובן הצלחת להעביר את המסר הסטטיסטי המפחיד כל כך, באופן ברור, בהיר וחד משמעי.
מיד עם היכרותנו במסגרת הפרויקטים של ניתוח מיליוני נתוני הניטור הסביבתיים והסקרים האפידמיולוגיים הבנתי כי נפל בחלקי להכיר אישה נפלאה, ברת-סמכא בתחום. הזכרת שמך בדיונים השונים בנושאים אפידמיולוגיים סביבתיים, מחק כבמטה קסמים, חילוקי דעות, אי הבנות והסברים - לא הייתי צריך יותר אלא רק לומר: כך אמרה פרופסור איה כהן ! והעניין נסגר.
בן גוריון אמר כי גודלו של אדם לא נמדד מהראש לקרקע אלא מהראש לשמים, וכפי שאני מבין וברור לכולם, עבורך השמים הם לא הגבול.
מאחל לך המשך עשייה, עבודה פורייה ובריאות.

איה

איה,

זכיתי להיות סטודנטית שלך במסגרת לימודי המאסטר והדוקטורט שלי, וכפי שכתבתי לך לאחרונה, מחברות הסטטיסטיקה הן הנכס החשוב ביותר במשרדי. למעשה הקלסרים היחידים שבחרתי לסחוב איתי מישראל לארה"ב הם של הקורסים שלך (וזה השתלם).

רציתי להודות לך בהזדמנות זו על היותך מופת למחקר איכותי, לתרומה ולהוראה. על הדלת הפתוחה תמיד ועל הרצון הכן לעזור, לקדם וללמד. הצלחת להדביק אותנו באהבת המחקר ולהפוך את הסטטיסטיקה למשהו מוחשי וישים, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים כשברקע תמיד התמונה הגדולה. נהנתי ללמוד ממך.

רציתי לאחל לך ולנו שתמשיכי לחקור וללמד, לגלות ולכתוב, להעניק ולהמשיך להנות מהכל.

אני מצרה על כך שאין באפשרותי להודות לך פנים אל פנים ולהיות שותפה ל"חגיגות איה".
אך מכיוון שאת לא "ממש" פורשת אני מבטיחה לעשות זאת בקרוב.

בידידות והערכה רבה,
אלה

מילים ממסיבת פרישה של אילה כהן

אני כאן היום לא כבעל תפקיד אלא כאחד שבא לספר על הקשר בין איה לביני במספר מישורים, ועל ההשפעה של הקשר הזה על דרכי.

איה כהן כקולטת עליה
באחת הפגישות ראשונות איה הדגישה את הפרש הגילים בינינו ושאני יותר קרוב בגיל לבניה.
מהרגע הזה איה שימשה מין מ"מ אמא: לי ולנעמי, ומ"מ סבתא: לבנות שלנו. היא לא שוכחת אף יום הולדת, אף יום נישואין, ולאחרונה, אף יום זיכרון במשפחה שלנו. אין ספק שאיה ואלישע תרמו רבות לקליטתנו בארץ.

איה כהן כשותפה במחקר
איה עניינה אותי בבעיה של דירוגים - rankings
השאלה: איך לכמת את מידת ההסכמה בין שופטים – כאשר כל אחד דירג אותם עצמים?
השאלה הכניסה אותי לנושא מחקר שהפך להיות אחד מנושאי המחקר בהם אני מוכר
עבדנו ביחד – הצענו משפחה פרמטרית של התפלגויות – משפחה שמאופיינת ע"י מיקום ופיזור ופיתחנו שיטות אמידה. המאמר התפרסם ב- JRSS-B והוא בין המצוטטים ביותר ברשימת הפרסומים שלי.
למדתי על כושר העבודה והשקעת הזמן של איה, על זריזות וזמן תגובה מיידית.
שיתוף הפעולה הזה, שבסוף נגמר במאמר תיאורטי, הכניס אותי להערכה של היישומים כמקור לבעיות בסטטיסטיקה
הרי, אני באתי לטכניון כסטטיסטיקאי מתמטי, עוסק במודלים ומשפטי גבול,לא ממש עוסק בנתונים ובבעיות העולם ... ושתי נשים גרמו לי לשנות את המיקוד: אחת, איה, עם השאלות ועם הרעיון לתת שירות סטטיסטי, והשנייה – נעמי אשתי, שיום בהיר אחד שאלה אותי האם אני עוזר למישהו עם התיאוריה ועם המשפטים שלי. בלי איה, אינני בטוח שהייתי יכול לעשות את ההסבה הזאת שאינני מתחרט עליה כלל וכלל.

איה כהן כשותפה בייעוץ סטטיסטי
הקמנו ביחד את המעבדה לסטטיסטיקה בטכניון בשנות ה-80: רצינו למסד מתן ייעוץ לחוקרים, לסטודנטים ולגורמי חוץ תמורת תשלום. עבדנו בהתחלה ממש צמוד, דנו בכל פרויקט, בשיטות לפיתרון הבעיות. למדתי מאיה שחייבים להגיע לפיתרון ישים, ולא להפוך כל בעיה לנושא מחקר.

איה כהן כשותפה לניהול מעבדה
בנינו צוות – אומנם פה אני חייב להגיד שלפעמים הייתי צריך לשכנע את איה לקחת סיכונים ולשכור עובד ראוי אפילו שאין 100 אחוז הבטחה לכיסוי תקציבי. אם זאת, אני חושב שבזמן הזה השלמנו אחד את השני – והמעבדה רכשה שם ומוניטין הרבה בזכות הטיפול הפרטני והאישי של איה בלקוחות, וכמובן תודות למקצועיות שלה, ובהשראתה, בזכות מסירות הצוות – ד"ר אטי דובא וד"ר טטיאנה אומנסקי.
עם הזמן חילקנו את הפרויקטים בינינו, ובפועל גם הצוות התחלק. כמובן, המשכנו להיוועץ אחד בשנייה, אבל כשנכנסתי לתפקידים השונים – דוגמת דיקן ל-4 שנים – המעורבות השוטפת שלי פחתה, ואיה בעצם ניהלה את המעבדה לבד.
כפי שאמרתי קודם, ללא השיתוף פעולה הזאת, עם הרעיון להקים מעבדה, אני לא מאמין שהייתי מגיע לאותו מקום בו אני מגדיר את עצמי כסטטיסטיקאי יישומי.

איה כהן כמודל לחיקוי בהוראה
כמובן, אחת העובדות שהייתי צריך להתמודד איתה, זו העובדה שאיה הצטיינה בהוראה – בשורה ארוכה של פרסים על בסיס משאל המרצה הטוב. אולי נשמע מסטודנטים שלה על חווית הלמידה בהרצאות שלה. ניסיתי ללמוד ממנה, להשוות רשימות וחומר לימוד, לשבת בהרצאות שלה, אבל לא הצלחתי להגיע למעמד קרוב. למרות זאת, המודל לחיקוי היה בשבילי גורם חשוב בשיפורים שכן הצלחתי לבצע באיכות ההוראה שלי. באתי מתרבות למידה והוראה יותר קשוחה, מבוססת על מודל אנגלי, וזה לקח לי זמן להסתגל. בימים אלה, אנו בטכניון, אבל לא רק בטכניון – בכל האוניברסיטאות – חייבים כולנו לתת את הדעת לשיפור ההוראה והיחס לסטודנט. זה שאיה תמשיך, אומנם במידה מוקטנת, להעניק לנו את השירות הזה – זאת תרומה משמעותית ביותר לשימור ולשיפור בתחום ההוראה החשוב הזה.

***************************

איה, כפי שאת מבינה, ואני מאמין שהבנת לפני ששמעת מילים אלו, הייתה לך השפעה מאוד חשובה ולטובה על חיי ועל חיי משפחתי. אני לא אחד שמרבה לגלות את רגשותיי בעזרת מילים. אני יודע שהיו זמנים ששאלת את עצמך "מדוע פאול לא מספר לי מה הוא חושב, מה הוא מרגיש?" הנחמה הראשונה שאני יכול להציע הוא שגם נעמי הייתה שואלת אותה שאלה – והנחמה השנייה היא שאני חושב שאני משתפר.

איה, אני מתגעגע לעבודה המשותפת ואני מקווה מאוד שתמשיכי לעבוד ולחקור ולייעץ ותחכי לחזרתי לעשייה הסטטיסטית.

איחולי המשפחה מהמעבדה לסטטיסטיקה

ישבנו וחשבנו רבות מה כדאי לאחל לאיה לרגל הפרישה שלה, אבל העניין הוא שמבחינתנו איה לא פורשת. למעשה מנקודת המבט שלנו ישנו קשר מונוטוני עולה ממש בין מידת הוותק של איה בפקולטה לבין מידת המעורבות שלה בפרויקטים בפקולטה ומחוץ לה.
זה מאוד סמלי שבעוד מספר ימים איה תתחיל ללמד את אחד הקורסים הרחבים ביותר שניתנו עד היום בתחום של ניתוח רב משתני. הקורס הזה, שלמעשה ניתן בפעם הראשונה במתכונת הזאת בפקולטה, הוא פרי ניסיונה העשיר בשפע מחקרים בהם היא הייתה ועדיין מעורבת.
רק בשנה האחרונה צורפה איה הן כשופטת ומעריכה והן כמתוות דרך לפרויקטים בעלי חשיבות לאומית. אין צורך להכביר מילים על מספרם ההולך וגדל של הפרויקטים בהם מעורבת איה במעבדה לסטטיסטיקה, פרויקטים הלקוחים מדיסציפלינות שונות.
ואם נעצור לרגע ונדבר על המעבדה, הרי שאחד מסודות ההצלחה שלנו הוא היכולת של איה לקיים רב שיח בין ועם חברי המעבדה. למען האמת, לעיתים אלו ויכוחים סוערים מאוד העשויים להבהיל את המתבונן מהצד. מבחינתנו, הוויכוחים האלה שתמיד נעשים בגובה העיניים וברוח טובה, הם המפתח לעבודת צוות ולהפריה הדדית של כולנו.
לאיה כמנהלת שלנו ישנו כשרון חשוב והוא היכולת לשאת ולתת, כך שכל הצדדים יצאו מרוצים. אנו כל הזמן אומרים שלו היא הייתה בצוות המשא ומתן עם שכנינו, כבר מזמן היה שלום. כל צד היה עושה את ויתוריו, ויתרה מכך הוא עוד היה מודה לצד השני שהסכים לקבל אותם.
אם אפשר לסכם את סוג הקשר שלנו עם איה, הדרך הטובה ביותר היא באמצעות המילה משפחה. יש לאיה מערכת יחסים אישית עם כל אחד מילדיה המאומצים. היא מצליחה להגיע לכל אחד מאיתנו ותמיד לעשות את הדבר הנכון ולאמר את הדבר הנכון כדי לגרום לנו להרגיש טוב.
איה, מקומך בלב חברי המעבדה שבשמם אני דוברת רק הולך וגדל עם השנים. אנו מאחלים לך עוד הרבה שנים של יצירה, הנאה באלף ובעין (הנעה), והכי חשוב בריאות

אטי טטיאנה וענבל

מאת יואב בנימיני

לרגל הארוע המוקדש לפרישתה של איה רציתי לאמר כמה מלים על חשיבותה של הסטטיסטיקאית היישומית כחוקרת במוסד אקדמאי כמו הטכניון.
סטטיסטיקאי הוא אדם שמצטיין בדרך כלל באגו קטן. שלא כמו מתמטיקאי הוא אינו יכול להסתתר מאחורי ההילה של תחום עיסוק סתום ועלום; שלא כמו המדענים עימם הוא משתף פעולה הוא עומד בדרך כלל מאחורי הכלים, והחשיפה והיוקרה מיחסת לפריצה בתחום המדעי הספציפי. נכון שבסקרי בחירות המצב שונה, אבל לכן מועטים כל כך הסטטיסטיקאים האקדמיים העוסקים בתחום.
לכן כל כך מצא כן בעיני הרעיון של קיום המפגש הזה ורציתי גם, בתפקידי כנשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, להרחבתו מעבר למסגרת חברתית זו, אך נאמנה עלי מצוותך איה שלא לעשות כך.

לאור זאת החלטתי לספר לבם באמצעות מקרה אחד אותו אני מכיר מקרוב על חשיבות מחקריה היישומיים של איה – מחקריה אודות השפעת זריעת עננים עליהם תשמעו בפרוט בהמשך.

ב1976 הסתיים הניסוי הישראלי השני - ניסוי מבוקר אקראית בזריעת עננים שהתקיים בחלקה הצפוני של הארץ. הניסוי הסתיים בהערכה של כ22% תוספת גשם מזריעה. מאז נמשכת פעילות הזריעה בצפון במשך עשרות שנים.
באותה תקופה התענינתי בלימודי תואר שני במטאורולוגיה ועבדתי כעוזר מחקר בחוג. הייתי ער לביקורת שסבבה את הניסוי הן מכיוון מטאורולוגי והן מכיוון סטטיסטי.
לאור הביקורת הונמך האומדן ל20%. ובחלקה הדרומי של הארץ נמשך ניסוי שלוש . ב82 אחרי שחזרתי מלימודי הדוקטורט פנה אלי ההידרולוג יואב הרפז. הוא ציין שבקהילת ההידרולוגים יש ספק לגבי ההשפעה המיוחסת לזריעה. 20% עלייה בגשם צריכה להתרגם ל40-70% מים ניגרים תוספת – ואף אחד לא רואה זאת בפועל.. מסקנותנו ממחקר השוואות היסטוריות של זרימה בנחלים היו: 3% - עד 12% תוספת נגר בלבד. ב 86 התפרסמה עבודתנו המשותפת בכתב עת הידרולוגי וכן בכתב עת סטטיסטי – ללא ספק הצלחה מדעית, אבל מבחינת מדיניות כשלון מוחץ, הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
כן קיבלנו סכום כסף קטן להמשך מחקר. בצרוף אנשים מהשרות המטאורולוגי ובראשם שרה רובין המשכנו בהשוואות הסטוריות של גשמים. הערכותינו הורדו את השפעתה האפשרית של הזריעה לכ8% בגשם.

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
בתזה של דר' רונית ניראל ופרופ' רוזנפלד ירדה הערכת השפעת הזריעה ל12%. כמו כן הניסוי שלוש בדרום נפסק לאחר שלא נמצאה עדות להגברה – ואולי אף להפחתה.

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
עבודה של רוזנפלד ודר' גבעתי ניסתה להסביר כיצד חלו אולי שינויים היסטוריים למשל בשיעורי זהום שהביאו לכך שתהליכים טבעיים התחזקו

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
ב2003 הוחלט בועדה לניהול פעולת הגברת המטר להזמין מחקר שבו יזוהו אזורים ומצבים בהם מתבטאת פעילות ההגברה. זה השלב בו השתלבה איה לראשונה במחקר זה. – שוב מחקר היסטורי ללא בקרה אקראית

שכן עדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.

והנה ב2006 לאחר שמתפרסמות התוצאות בהן לא נמצאות עדויות להגברה, כפי שידווח בהמשך,מתקבלת החלטה על הצורך בניסוי חדש ניסוי ישראל ארבע שיבחן בצורה של ניסוי מבוקר אקראית את השפעת הזריעה. הוועדה מתחילה לפעול ב2007 ואחת מהחלטותיה הראשונות לשלב בפעולתה סטטיסטיקאים (פרופ' שטיינברג ואנוכי)
ב2007-2008 לראשונה מזה 32 שנה הושבתה הזריעה האופרטיבית ונערכים ניסויים מקדימים לצורך עריכת הניסוי הגדול שאמור להתחיל בשנה הבאה.

אי אפשר שלא להתפעל מהתרומה המיוחדת שיכולה סטטיסטיקאית יישומית, בעלת יכולות גבוהות במתודה המחקרית, חסרת פניות ומשוחררת מאינטרסים, בעלת ספקנות הטבעית לסטטיסטיקאים ובתוספת הגינות, להביא לתחום בעל חשיבות לאומים עליונה.
מסגרת אקדמית יכולה וצריכה לטפח יכולות שכאלה ולהביאן לרמה הגבוהה ביותר. גם באקדמיה ההצלחה לא מובטחת אבל היא אפשרית – כפי שאת מוכיחה איה. אני מאחל לטכניןן שיצליח להצמיח מהדור הצעיר חוקרים שכאלה,

ולאיה אני מאחל שתזכי לתת "בינתיים" ארוך לחוג, זמן בו את ראש המעבדה בינתיים, מלמדת בינתיים, וממשיכה לעבוד עם חוקרים בינתיים - בקיצור בינתיים בו תיהני מכל רגע.

יואב בנימיני

מאת עמי תירוש

לאיה היקרה.
מתקשה אני למצא המילים הראויות למעמד זה.
ברור כי המועד הנו פורמלי ומחויב אך ודאי אינו מייצג בעבורי אות וסימןלגבי " איה המקצועית " . נהפוך הוא , איני רואה כיצד נוכל להסתדר בלעדיך. בלי חדוות היצירה המקצועית, התבונה, החדות והיושרה המאפיינים את עשייתך . הרי כל מיודעיך מכירים את יכולותיך המקצועיות הנדירות אותן היתה לי הזכות להכיר מעת היותך מורתי לסטטיסטיקה , אחר כך יועצתי ובהמשך עמיתה מדהימה למחקר. גם ברגעים בהם חטאתי במחשבות של ביטול או שינוי כיוון המשכת לעודד ולא וויתרת על עשיתנו המשותפת.
אישיותך הנסוכה בתוך עשייתך המקצועית מהווה נר לרגלי רבים וטובים בשדרת תלמידיך לתארים השונים ועמיתיך למחקר ועשייה.
אך איני יכול להיוותר רק במישור המקצועי, אלי ואני זכינו להנות מחברות נפלאה עמך אינה יוצאת לגימלאות , כאחות את לנו. הרי בברכות עסקינן , לכן אאחל לך המשך עשייה פוריה , עם שפע של הנאות לא רק בהיבט המקצועי אלא גם בקרב משפחתך הנפלאה וכמובן הרבה הרבה בריאות, איך לא.
אלי ועמי תירוש

From Sharona

Dear Aya,
I wish we could be there to celebrate with you.
It was wonderful seeing you and Elisha in San Diego, and all the family sends you our best wishes and MAZAL TOV !
Love,
Your cousin Sharona

תודה לאיה

תודה לאיה היקרה,
תודה על כך שעזרת לנו לראות משמעויות נוספות בנתוני איכות האוויר הרבות שצברנו במשך השנים ...
תודה על הסבלנות לחלוק עם "לא סטטיסטיקאים" בלשון המעטה את הידע והניסיון שלך...
אני מאחלת לך הרבה בריאות ואושר,
ואני מאחלת לעצמנו עוד הרבה הזדמנויות לשיתוף פעולה איתך.
בהערכה רבה,

ברננדה פליקשטיין

Three (Practically) Significant Events

Dear Aya,
One last posting from me:
It is no coincidence that the conference in your honor on Nov 5 creates a sequence of three days with exceptionally meaningful events. Between the US elections (Nov 4) and the coronation of the 5th King of Bhutan (Nov 6), your own students, colleagues, and friends are celebrating your lifetime career.

Like the two other events, Nov 5 tells us about the past but is future-looking. The many postings in this blog tell the story. I am one of the lucky ones who has received your continuing professional and personal guidance and friendship, and for that I am endlessly thankful.

Love,
Galit

From Naomi Feigin

Aya,

Whereas many of the students and colleagues writing this blog are farewelling you, I have the good fortune to know that our meetings will continue for as long as we both need a friend. I will call, come, drink tea and eat cake sitting in your beautiful, tasteful and modest home happy to have such a loving and faithful friend who cares about me, my girls, my work and my opinions. Aya, I wish us both the health and strength to support each other through thick and thin as we have done up until now. The appreciation being showered upon you by so many whom you have taught and befriended is modest compared to the knowledge, friendship and care you have bestowed upon us. Thank you.

Love

Naomi

Thanks for your precision

The gap between theory and empirical reality is nowhere more apparent than in the social sciences, where in the fields of human resources, organizational behavior, and management we often search for the veneer of precision. Thus for me, being deeply entrenched in the social sciences, having a teacher, colleague, and supporter like Aya Cohen is invaluable. She is uniquely capable of not simply applying her innovative statistical techniques, but also is uniquely gifted in the more difficult task of helping researchers to reformulate their questions in such a way that, indeed, their propositions and ideas are truly testable. To say that Aya is a great statistician and a superior colleague is a given. Let us not forget that she has an exceptional analytical mind and a great partner in the theory creation process. Thank you, Aya, for all your support.

Sam Bacharach

Aya yekara,
These are your high school friends writing in English, for lack of the right font.
Dear Aya, you are good at understanding and interpreting data, as you were at understanding your friends and creating dates ... Fifty two years later, with three children and eight grandchildren, we are very grateful. We would have loved to take part in your party. Alas, we are too far. We know that you are not “retiring” and that you will continue to be the same creative, careful, and thorough scientist and the same great teacher as you have always been. I (Daphna) witnessed it in high school, when you tutored classmate in Geometry with great patience and sensitivity. I was there with you, trying to do the same, but it was clear that you were, by far, the better teacher.
Elisha and you epitomize for us the Beautiful Israelis. We wish we were close enough to embrace you today.

With love,
Daphna and Yoram

For Aya

Dear Aya,

I am so proud to be part of your multitude of admirers who honor you on your retirement. I wish I could be present with those you have taught and mentored and been a valued, trusted and indispensable colleague to. You know I am thinking of you and celebrating with you! It is my very special privilege to have known you for more than 45 years, sharing joys and sorrows like sisters. Although, I have not been part of your academic life, I have great admiration for your significant contributions of statistical analysis to so many different fields of research and study that has led to better understanding of complex relationships and findings.... even for non-mathematical persons like me! You are my treasured friend. Your strength and wisdom and deep understanding have always sustained me throughout the years of our friendship. I can’t wait for our time together next summer in Seattle and many more visits to come.

With love and congratulations,
Sue

Dear Ayala,

If you remember, we met during the early 1970s. I was then on the faculty of the Department of Statistics at Tel-Aviv University, but because all of my colleagues wondered why I never had a second job, I began to teach at the Technion for my "chaltura".

Ruth Heller, who is visiting Philadelphia this year, told me you were retiring and that this on-line memory book was being created to show our appreciation for your impact on statistics in Israel and for the statistical community there. I am sorry that I will not be there in person to share in this moment of remembrances, but I hope that these few words can bring back pleasant memories.

I always looked forward each week to the day I travelled to the Technion and had a chance to talk to you about statistics, data analysis, and your experiences at Bell Labs. I found our once-a-week conversations truly enlightening and thoroughly enjoyable. Somewhat later, you sent me a paper related to my earlier work on intervention analysis in time series. I'm sorry we never kept more in touch.

It's strange to hear that you will be retiring. However, I'm glad that you will remain active in research and in consulting and not just fade into the background, which I'm sure would be so out of character for you.

I'm really happy that through the Internet I can be a part of this celebration. In this way, I can express my heartfelt appreciation to you for all the positive interaction we had while I was in Israel. I'm planning on visiting Israel again soon with my family and I hope we can reconnect then.

Best wishes for an absolutely wonderful retirement,
Alan

איה –
נפגשנו לראשונה כשסיימתי את לימודי לתואר ראשון. הגעתי לעבוד במעבדה לסטטיסטיקה והוזמנתי לפגוש אותך במשרדך. כבר ברגע שנכנסתי ידעתי שהגעתי למקום הנכון. ידעתי שאני רוצה שתהיי המנחה שלי, שאני רוצה לעבוד במעבדה, אצלך. שאני רוצה ללמוד כאן את התואר השני, ללמוד אצלך סטטיסטיקה. אז עוד לא ידעתי את שאני יודע כעת - שהשנים במחיצתך ילמדו אותי הרבה יותר מסטטיסטיקה.
שהיתי בטכניון 5 שנים ובהן היית לי מנחה, מרצה, מנהלת במעבדה, תרגלתי קורסים שלימדת. למדתי ממך המון ויהיה גם נכון לומר שלא הייתי מסיים את התזה בלעדייך. אבל מעל הכל היית ועודך חברה. דלתך תמיד פתוחה לקראתי ואת תמיד קשובה. תמיד אני יכול לשאול ולהתייעץ, אבל אנו גם יכולים לדבר על דברים שאינם סטטיסטיקה – על אומנות, על מדע, על הנעשה כאן ובעולם.
את הייתי הראשונה שהפנתה אותי אל מדעי ההתנהגות (בסוף המ"א) ובכך ראית את הנולד הרבה לפני שראיתי אני. אבל את הסטטיסטיקה אני לא עוזב, והרבה בזכותך, שהיית לי מודל לאיך עובד סטטיסטיקאי. סטטיסטיקאית דגולה אם יורשה לי.
איה – הייתה לי זכות גדולה להכירך, ללמוד ממך, לעבוד במחיצתך. ואני בטוח שנמשיך להפגש ולעבוד יחד במסגרות החדשות שאנו מוצאים לנו.
באהבה רבה,
אוּרי עייק

Dear Aya:

We are both members of a generation who studied statistics in the 1960s, and both of us in our own way has tried to apply our models and methods in real world settings.  But we are also of a generation that shared personal experiences as well as professional ones.  Indeed I have fond memories of visits to Haifa---to the Technion and to your home.

Your impact on the field of statistics is measured for me, not so much by publications, and even by our professional interactions, but at least as much it is embodied in my interactions with those you have influenced, especially the students you have trained, and the values they have carried from you.

I look forward to our continued interaction, both professional and personal, while at the same time hope that you get to enjoy the other activities that retirement will now allow you to indulge.

Best,

Steve.

A Statistical Inspiration

Aya:

Where would I be without you? Where would so much of my research be?

Simply said -- we -- me and my research -- would be lost without you. In so many cases my students and I could not make sense of our own data. And you found a way. So many studies would have remained unfinished without you. Of course it was always my own fault -- I myself managed to create a research design in which I could not sort through the statistical complications. But you were there for me -- you managed to salvage my mutant data.

You are always there, knowledgeable about the most appropriate way to frame and comprehend methodological or statistical issues. Always eager and able to be helpful. I am not sure you are aware how grateful I am about this. I want this blog to convey my deeply felt gratitude and appreciation.

You have also been nice, kind and warmly welcoming throughout my time at the Technion. You have always made me feel so welcome, so connected, so real. In the very industrial, technical, mathematical culture of our faculty the people are too often lost. Thank you for continuing to remind us that good work can be done amidst an aura of warmth, pleasantness, welcome.

In your terms - you been have a Highly Significant Inspiration for me about doing top quality social science research while also being a nice person.

I know we will continue to see you at the faculty, and I am grateful for that. I also wish you many more years of enjoying your work and your family.

Much love,

Anat

Best wishes to Aya from the Kettenring family

Hi Aya!

Your impending retirement brings back fond memories of the Cohen family visits, long and short, to Bell Labs and Bellcore. Our shared interests in applied statistics created a strong bond but even more important were our fun times together, which always included a parade of stories about our growing families. This was topped off for Pat and me by your hosting in Haifa of our daughter, Karin, during her internship in Israel. (Karin has just begun an appointment as an assistant professor at Utah State University in Logan, UT.)

This past week I was reviewing some of our ancient joint work on visualizing distances among objects in ways that reveal clusters in multivariate data. Work of this kind is still important. After your retirement, you should have more time to reflect on the big problems in life, such as this one!

Having preceded you in retirement by several years, I am sure you will find much fulfillment and more time for things that are at the top of your priority list.

Pat and I send along our best wishes and look forward to our next get together.

With warmest regards,

Jon

Aya, Congratulations and Memories

Memories of Aya and Elisha go back some 40 years, to their visits to Bell Labs.  They both were welcome visitors, in statistics and physics research, and happily returned several times.  They also became dear friends, the kind you can meet again after a long absence and feel that no time has elapsed, but how good to be together again.

My respect and affection for Aya as a colleague and, more, as a person have not dimmed.  Even though our technical interests might not seem to have much in common, Aya's concern for what matters in applying statistics to real problems resonates deeply, and I believe has shaped her influence as a teacher and inspirer of students.

So welcome to retirement, Aya.  It's fine, as long as you can keep on doing things that are fun and maybe useful.  And the advantage is that people can't as easily tell you what those things are!

Every best wish,

  John and Bea

A tribute

40 years after studying statistics of particles in Physics, it was time to study statistics of humans. Well, there was a book in Hebrew at the store which looked readable, by one Aya Cohen. I bought it, and then even took her class. Amazingly, this arcane topic was understandable! Later on Pnina and I befriended the couple Aya and Elisha, and knowing this really nice couple explained all. So keep up the good work, Aya, and enjoy "retirement" life with Elisha and family!
Pnina and Raphi Klein

aya and applied statistics in israel

when i think of applied statistics in israel aya is almost a synonym.

i believe we first met almost 30 years ago at bell laboratories when she was there with her husband.

at that time, applied statistics had strong advocates such as john tukey, george box and bill hunter, to name a few.

over time, more disciplines have started developing data analysis techniques and, "applied statistics" is now practiced and developed by computer scientists, physicists, engineers, biologists etc...

applied statistics in israeli academia has always been a minority. the interest of most ISA members is in theoretical developments, just look at the talks given at the annual conference.

aya has always been keen to help promote applied statistics. her talks at the ISA conferences and elsewhere have always been outsdaning demonstrations of what applied statistics with the highest standards looks like.

it is now understood by many that a proper mix of theory and application needs to be reached and i believe aya has the key to this.

given all that, i suggest that aya has a critical role to play in the future of statistics in israel. she is one of those unique individuals that can help the profession reach the right balance. and we need such help.

i wish her a good retirement with health and "nahat" from her close ones and hope she will help us achieve the right balance. what she can offer is critical to academia and industry in israel.

good luck in your next steps and looking forward to continued collaboration.

best,

ron kenett

From Jacqueline Asscher

I first met Aya when I came to work as an assistant at the Statistics Laboratory shortly after coming to Israel. She was very kind to me, inviting me to her home and treating me like an adoptive mother. Aya gave me some very useful advice, for example I always remember that she told me to be a good daughter-in-law!

Aya is a remarkable statistical consultant. One of my first memories of working with her is of watching her casually jot down a complicated model during a meeting and thinking to myself “wow, how did she do that so fast?” Looking back, I now say “wow, how can she identify the statistical issues and what is worrying the clients and how to make them feel they are in good hands and even the dynamics between them?”

Aya is also a wonderful teacher. The people that are writing here are her colleagues, graduate students and teaching assistants, but many of her biggest admirers are the students who took just one compulsory course with her. Some of them don’t even love statistics (sad but true) but years later they remember her fondly as a lecturer who brought the subject to life with interesting examples from her own work and presented it with clarity and insight.

Aya, I wish you frosty weather, good health and free-flowing chi in your retirement.

Jacqueline Asscher

Tribute to a long friendship

Dearest Aya, Shalom,

I feel privileged to have been able to keep alive our friendship of forty six years, through the ups and downs of life and work. I feel particularly lucky that in the past few years we have even managed to share out thoughts on consulting and other work. I have learnt much from you in those sessions with your students and collaborators, and have tried to implement what I learnt here at Baruch. Of course what I could hardly emulate is the infinite energy and intuition you bring to the table, and the dedication that you inspire in your students and collaborators.

I am confident that even though you formally retire now, you shall continue to pour your energy into research projects that interest you, and the old-world humanity of allowing people to retire, and yet continue with their most prized pursuits, will allow you to barely change your pace, and allow me to still enjoy our meetings as before.

I am sorry not to be able to be present at your retirement party, but shall look forward to seeing you in January, in the usual venue…


Lehitraot be-karov,

Shula

לאיה - מנהלת, מורת דרך וחברה

איה היקרה,

אתחיל מהבעת תקווה שאני אזכה לעבוד איתך בשנים הבאות עם שובי לטכניון בקרוב.
חזרתי לארץ ב1998 והתחלתי לעבוד במעבדה לסטטיסטיקה בטכניון. העבודה היתה מעניינת ומהנה וקיבלתי בונוס לא צפוי - החברות והעזרה של מנהלת המעבדה. תודה רבה על היחס החם והאישי שהייתי מאד זקוק לו אז. תודה על כל ההתייעצויות בהחלטות שהיה עלי לקחת לכל אורך הדרך. חשוב לי תמיד להתייעץ איתך, כי את לא רק יודעת מה עדיף לעשות מבחינה מקצועית, אלא מה עדיף לי לעשות מבחינה מקצועית.
תרמת המון למעבדה, למחקר, בהנחיית סטודנטים ובהוראה, ואני מקווה שתמשיכי לעשות כך שנים רבות.

באהבה,
רותי

איה המיוחדת

איה היקרה, אני שמחה שניתנת לי הזדמנות לכתוב לך כמה את יקרה לי ועד כמה אני מרגישה ברת מזל שהייתי סטודנטית שלך בעבר וחברה שלך בהווה. טוב שיש אירועים שונים בחיינו המאפשרים לנו לעשות דברים חורגים משגרת היום יום כמו לכתוב בבלוג דברים שכולם יכולים לראות, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי. ואם האירוע נקרא "לצאת לפנסיה" שיהיה... הרי כולם יודעים שאת ו"יציאה לפנסיה" לא מסתדרים יחד.... אני חושבת שאת אישה יוצאת דופן מהרבה בחינות: את יכולה להוות דוגמא לצניעות שלא מאפיינת הרבה אנשי אקדמיה. כשהנחית אותי בעבודת הדוקטורט הרגשתי שעשינו למידה משותפת, שוויונית ומעצימה. הייתה לי הזכות להיחשף בשיחותינו השונות לערכים שבהם את מאמינה בתחומי חיים שונים וללמוד ממך על ה"אומנות" של להיות הורים, על הנחישות של התמודדת עם קשיים שונים ועל האכפתיות כלפי חברים ומכרים. אני מאחלת לך שתמשיכי עוד שנים רבות להתמודד, בהתלהבות המאפיינת אותך, עם אתגרי חשיבה וכתיבה חדשים וליהנות ממשפחתך ומחבריך. אוהבת אותך ושולחת ד"ש חמה מאדמונטון שבקנדה, אסתר בריינין

Congratulations and best wishes

I met Aya in 1984 when I was teaching a course in Switzerland and she was on a sabbatical there.  It was a pleasure to have her sit in my class.  Of course, she wasn't a student and gave me some helpful suggestions.  I so appreciated her invitation to present a seminar in Haifa and the kind hospitality she and her husband showed my wife, my children and me at her home.  

Aya, I hope your retirement gives you the time to enjoy simple pleasures and to stay active doing the things you love to do, always in the best of health.  Elaine and I send you our very best wishes.

Stan Lemeshow

From Ester Samuel Cahn

Dear Ayala,

I cannot believe that you have already reached retiring age! Wasn't it only yesterday, or maybe the day before, that you were my student in Jerushalaim? But don't worry, there is life also after retirement! And actually, the life is very much the same as before! You do more or less the same, only you can now be much more flexible with the time schedule!

You should be very proud of your career, your students, your statistical advising and all you have achieved, and I wish you lots of continued success in the future, with good health and happiness, AD MEAH VE'ESRIM!

Ester

דלת פתוחה

איה היא מנחה מיוחדת. זכיתי להיות סטודנטית של איה בלימודי התואר השני והדוקטורט. איה יודעת לשלב בצורה יוצאת דופן הנחייה מקצועית ביותר עם אווירה חברית ומשפחתית.
כשהיגעתי למשרדה של איה בתחילת לימודי בטכניון איה אמרה לי ש"דלתה תמיד פתוחה". וזה הסתבר כנכון כל כך. בכל שאלה מחקרית או עניין אישי הרגשתי נוח לבוא למשרדה להתייעץ, ללמוד, או לקבל עידוד.
למדתי מאיה המון. בסבלנות אין סופית איה הייתה יושבת איתי במשרדה ומלמדת אותי נושאים סטטיסטים רבים שהיו קשורים לעבודת המחקר, שעות ארוכות ביליתי במשרדה וכתב ידה כיכב על ערמות של דפים שלקחתי הביתה.
גם כאשר מצאנו פתרונות טובים לבעיות שעלו במחקר, איה עדיין המשיכה לחשוב ולנסות למצוא פתרונות טובים יותר. זכורות לי פעמים רבות בהן איה סיפרה לי בהתלהבות רבה כי בזמן טיול הבוקר בים מצאה פתרון "יפה יותר" לבעיה שהעסיקה אותנו.
לא רק דלתה של איה פתוחה אלא גם ביתה פתוח. בימים בהם המזגן בטכניון לא פעל איה הייתה מזמינה אותי לביתה (לא לשכוח סוודר...) ושם, עם עוגת פירות יבשים חתוכה דק דק, או עוגת ביסקוויטים וקרם, היינו יושבות לעבוד.
דלתה של איה נשארה פתוחה בפני ובפני משפחתי גם לאחר סיום לימודי בטכניון. התייעצנו איתה רבות, גם כאשר חיינו בארצות הברית, ועצותיה הכנות היו וימשיכו להיות לנו לעזר רב

רף ושמו איה

הזדמנות יקרה לכתוב על איה ואליה, כדי לומר לה מה שמזמן אצור בליבנו. נפלא שהפרישה ממסלול פורמאלי של תעסוקה ממציאה לנו אפשרות לומר לה מה שאיננו חושפים בשיח רגיל בין חברים. מאחר ומדובר בנקודת זמן הקשורה לחיים מקצועיים, נתמקד בכך ולא נפליג למחוזות המופלאים של איה החברה, ואיה הלוחמת במכאובי בריאותה, ואיה הרעיה ואשת המשפחה.
איה מהווה רף, שבעצם הגדרתו מציב אתגר שניתן לחתור אליו, אך רק שיאנים של ממש עשויים לעבור אותו. להלן כמה דוגמאות:
· מיהו סטטיסטיקאי. הגדרה רחבה, לפעמים רחבה מידי, הכוללת לעיתים נושאים שהזיקה ביניהם לסטטיסטיקה קלושה. איה ממצה את השילוב הנדיר של חוקרת המתחברת אל בעיית שטח אמיתית, מאתרת או ממציאה את המודל התיאורטי העשוי להסביר את התופעה, מנתחת את הנתונים, מאוששת את המודל, מסיקה מסקנות הניתנות להבנת משתמש הקצה, מפרסמת את הממצא בעיתונות מקצועית וממשיכה לחקור את הבעיה בשיתוף דור צעיר של חוקרים. הטיפול הטוטאלי הזה מאד נדיר ומעטים הסטטיסטיקאים המתקרבים אל הרף הזה.
· תקשורת אינטרדיסיפלינרית. היכולת לתקשר מקצועית עם חוקר בכל שטח שבו מצויים נתונים. תקשורת שיש בה רכיב של למידת נושא חדש, ניתוח מדעי של תופעה ושיתוף עם אותו חוקר. תקשורת אמיתית מהסוג שאיה מציעה, שיש בה הרמוניה נדירה, מבטיחה הבנה עמוקה של התופעה מצידה, והפנמת התוצאות על ידי החוקר העומד מולה.
· הנחיה והאיזון בין המקצועי והאישי. על המסירות, הקפדנות, ההשראה, התמיכה והקשר האישי העמוק שנוצר בינה לבין תלמידי המחקר, יעידו עשרות מאלה שהרביצה בהם תורה. לא הייתה לי את הזכות להימנות עם תלמידי המחקר שלה. משיחות עם אלו שזכו, למדתי מה גדולה הזכות.
· סמינרים מקצועיים. איני מכיר איש המכיר טוב מאיה את אמנות בניית סמינר המחקר באופן המרתק את המאזין במשך שעה שלימה, סמינר אחרי סמינר. הבנייה הנכונה, חוש התזמון, יצירת המוטיבאציה, האיזון בין התוכן התיאורטי והיישום המעשי והחן של איה...רף נדיר.
· מרצה מצטיינת. ההקפדה על הכנת הרצאה, פשוטה כשיעור מבוא ומורכבת כשיעור מתקדם, זיכתה אותה, כמדומני, שנה אחרי שנה בתואר מרצה מצטיינת. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה...
· היכולת להפגין כבוד עצמי נוכח עלבון צורב. בחוגים מקצועיים ובקרב סטטיסטיקאים מהשורה הראשונה בעולם, אי הענקת דרגת פרופ' מן המניין לאיה נחשבה לחוסר צדק הזועק מהחדרים הסגורים שבהם זכותה המוצדקת נשללה. האופן שבו איה כבשה את כאבה והפגינה כבוד עצמי שהייתה בו אצילות נפש, רק העיד על אישיותה הנדירה. אדם ניבחן בשעת משבר ובעת כאב. איה עברה את המבחן בצורה המעוררת השתאות.

איה יקרה. אין לנו ספק שהיצירה המקצועית שלך תימשך שנים רבות. מי שהגדיר את הרף יתמיד ויחזיק בו. נמשיך לעקוב בהערצה.
אודי מקוב.

Inspiration

I must admit, that writing on Aya's retirement is a bit strange, as I can't imagine her retiring from any of her activities.

I was fortunate to be Aya's first Ph.D. student, after being her teaching assistant in various courses for some years. In those years and those forthcoming, Aya became my official mentor and my unofficial second Mom.
I was (and still) deeply inspired by her knowledge in Statistics and the way she uses it in applying clear and neat solutions to complex real-world problems. Even nowadays, when I struggle with some statistical problem, I often ask myself, how will Aya tackle it? Will my solution or presentation comply with her way of thinking and unwritten standards?

As I was attendant in most of her courses, I was fascinated by the way Aya inspired her young students – mission, which is sometimes impossible nowadays, especially in teaching introductory Statistics. Aya's serious attitude towards teaching and warm concern for her students awarded her for excellence by her own students, year by year. As her assistant, I recall myself being very proud of her success.

Finally, I must mention Aya's baking specialty of which I miss a lot: the amazing fruit cake, which became a worldwide trademark...

Meir Rom

One of a kind

Aya and I first met when I came to her office asking for guidance in a statistical matter related to my thesis research. I heard so much about her -- a well known top statistician with many years of experience in research, practice and teaching -- I expected someone bigger. I was so surprised to see this tiny elegant lady with a friendly face behind the disproportionally large desk. But as we started talking I realized just how “big” she really is. I was amazed by her ability to learn any problem so quickly, simplify even the most complicated elements and suggest potential solutions based on her enormous professional experience, and all in such an elegant and diplomatic manner. Today, more than four years later, I can say that this was just the tip of the iceberg. As I got to know Aya better, as a member of the statistical lab and as her TA, I realized just how unique she is. As the head of the statistics lab, with her ability to lead a team with diverse knowledge and abilities, strengthen the qualities of each one of us and manage projects that meet the needs of so many satisfied customers; As a teacher, who revealed the applicable side of statistics to many generations of students; As a friend, who is always willing to give a hand and always seems to find the right words to say and the right thing to do to make things better; And, as a mentor, who guided me based on her life time experience. As I opened the door to your office four years ago, I didn’t realize it was going to have such an impact on my life.

Greetings To Aya from Edna and Ishay Weissman

October 2008

Dear Aya,
Your official retirement from the Technion is a good time to write to you a few lines. You are not really retiring, having declared that you plan to continue to lead the Statistical Laboratory, your favorite working place. And even without your declaration, it was clear right from the beginning, that these are your intentions. Because you are full of desire, knowledge and the will to continue to work for the advancement of the community, the environment and science in general. Your devotion is as strong now as it was 32 years ago, when we first met you.

We first met 32 years ago after we moved to Haifa, a strange city for us. You welcomed us with worm hearts, encouragements and clever advices and with your help, we felt quickly at home.

Your open house, the aesthetics, the good taste, the pleasant smell, the generous hospitality, the informal atmosphere -- all made every visit a remarkable experience. Very soon our friendship developed and strengthened to become most significant in our life.

Today, after more than 3 decades, it seems that things have not changed. The energy, the desire to be involved, the need to give and to care about the needy, exist at the same level. May be in a different form, due to age and physical conditions.

Aya and Elisha, we love you and feel lucky to be included among your fiends. Let's hope that you will both continue to be healthy, creative and contribute to society as you did all your life. Enjoy your children, grandchildren, family and friends. We hope to continue to be part of your life for many years to come.

אוקטובר 2008
איה יקרה,
איה ואלישע יקרים,
פרישתך הרשמית, איה, מן הטכניון והצטרפותך
למעגל הגמלאים, מהווה עילה לכתיבת שורות אלה.
הרי אינך פורשת באמת. כבר הצהרת שאת נשארת
במעבדה, מקום עבודתך האהוב והמושקע וגם אם
לא היית מצהירה, הרי היה ברור שכך יהיה, כי את
מלאת מרץ ידע ונכונות לתרום, לפחות כמו שהיית
כשרק פגשתי אותך בשנת 1976.
איה ואלישע יקרים, נפגשנו לפני שלושים ושתיים
שנים. קיבלתם פנינו בחום, בעידוד ובעצה טובה.
הייתם מנותני הטון שבין חברינו ובמהירות הרגשנו
כמו בבית. ביתכם הפתוח, האסטטי, הדיף תמיד ריח
של קבלה ונתינה והאירוח התדיר כל-כך היה מלא חן
וטעם טוב, תרתי משמע. מהר מאוד התחזקה ידידותינו
והפכתם לאחד הזוגות המשמעותיים ביותר בחיינו.
היום, לאחר יותר משלושה עשורים, נראה לי שדברים
לא השתנו. המרץ, הרצון להיות מעורבים, הצורך להעניק
והדאגה לרגשות הזולת, קיימים באותה עוצמה, אך בדרכים שונות, שמתאימות יותר לגיל ולמצב הגופני.
איה ואלישע, אנחנו אוהבים אתכם ומרגישים בני מזל
להימנות על קהל חבריכם.
מי ייתן שתמשיכו ליצור ולתרום במלוא מרצכם וכוחכם
ותיהנו מילדיכם, מנכדיכם ממשפחתכם ומחבריכם, שאנחנו נמשיך להיות חלק מהם עוד שנים רבות.
אוהבים אתכם, עדנה וישי ויסמן

Mentor

As a Ph.D. student, I learned a lot from Aya. I would like to focus
specifically on two aspects that I think are unique to Aya as a mentor.
The first one is the importance of broad statistical education.
Even if you choose to specialize in a narrow statistical area, you may benefit
from knowing even just a little about other areas.

The other aspect that often reminds me of Aya is the importance of being able
to make clear and organized presentations. When I go to a conference,
I often find the presentation quality of many talks quite poor, even
if the content is good. When I see a bad speaker, I think this person
was not fortunate to have an advisor like Aya. As a Ph.D student, Aya
encouraged me to give talks at international conferences.
Before each conference, I would practice my talk, including in front of Aya,
who always had good advice to improve the quality of the presentation.

A memeber of Aya's fan club

I first met Aya when I did my M.Sc in statistics at the Technion. Unfortunately (for me) she taught me only 2 courses.
The first time I walked into her classroom I froze. Literally! I froze to death. It was the middle of the summer, 40 degrees in the shade and minus 10 in the classroom. I’m sure all of Aya’s students and colleagues know what I’m talking about. Turns out Aya has a long term relationship with the very-very-cool side of the air-condition system…
The next lesson, I was prepared! Believe it or not, I took my army coat (yes, yes, in the middle of the s-u-m-m-e-r ) and attended the lesson. Wow – I’ve struck gold this time. Aya was so clear, so fluent and so enthusiastic about teaching she really made everything seem easy… and interesting – from that day on, I am a proud member of Aya’s fan club.
When I gave my thesis presentation, I was soooo stressed. All the professors and colleagues attended and I wasn’t sure I’d be able to finish the first slide. And then came Aya , holding her famous fruit cake.
Now.. I wasn’t her student, I was never her teaching assistant, but there she was – thinking of me. She said she thought I’d be just a tiny bit pressured and that a cake always helps. Well, it sure did!
So now the queen of ice with the warmest of hearts is retiring. I wish her all the best, really.
And, Aya, I’m just adding a personal note here – You taught me statistics (and did it so well) but you’ve also taught me to become a “mentch” and I believe this is even more important that statistics :) ,

A (no longer) secret admirer,

Sharon Biran

Aya is retiring!!!

How can that be? I think of her as the young visitor to Bell Labs with whom I enjoyed working on several interesting problems, she was the one who nagged me to write our stuff up so it could be published. Still, I have good news for her. Retitrement is not the end. I "retired" in 2000 but since then have been having just as much fun. There are always good problems to work on. I envy the many students she has inspired. Her enthusiam and energy are legendary.

Surrogate Mom

From the first day I joined the Technion, Aya was somehow always looking out for me and my family. For example, prior to our formal arrival in Haifa, Aya, with her amazing connections in the medical community, set my wife up to do a rotation at B'nai Zion Medical Center, and my wife has been there ever since! Once I finally settled down at the Technion, Aya continued to be around to "hold my hand" (not only in statistics!) , and more importantly, to constantly remind me where my priorities should lie. In that sense, Aya has been and will always be far more than a colleague. She's been a mentor, pillar of support, and overall good friend -- kinda like my surrogate mom here at the Technion. While Aya may be retiring from the Technion, there's no way that I'm gonna give up on her amazing fruit cake. In fact, Aya, I'm already thinking of that next statistical question that will justify a discussion over that cake and coffee at your home......

Endless Energy

I remember the huge surprise when I first saw Aya walk into the Industrial Statistics course that I took as a new Masters' student at the Technion: A small, thin lady walked in. Within minutes the walls stood still and the professor caught everyone's attention.

I've known Aya as her Masters and PhD student, as her teaching assistant, student sitting in her classes, mentee, and as a friend. Through all the years I've always been amazed at Aya's endless energy and efficiency. I've watched and learned how true applied statistician academics multitask: they conduct applied and methodological work; they advise students, teach, collaborate with other statisticians and non-statisticians; and they provide service to the profession. Aya is famous for being active and visible in all these respects.

I know that Aya's energy will continue to surround us, retired or not!