Our beloved Aya passed away / איה היקרה שלנו נפטרה

איה האהובה שלנו הלכה לעולמה ב-20 בפברואר 2019. החדשות העציבו וזעזעו את בני משפחתה, ידידיה ורבים מעמיתיה, תלמידיה, מיועצים במעבדה הסטטיסטית בטכניון, ועוד רבים אחרים שאיתם היו לה קשרים חמים של שנים ארוכות.
בלוג זה הוקם בשנת 2008 כדי להנציח את פרישתה של איה מהטכניון. היא שמחה לקרוא את ההודעות היפות שנכתבו על ידי רבים כל כך מאלה שהיא נגעה בחייהם.
בזמן עצוב זה החלטנו לפתוח מחדש את הבלוג לכתיבת סיפורים לזכרה, כאנדרטה וירטואלית. אתם מוזמנים "לשמוע" על חייה ותרומותיה הנפלאות של איה ולשתף בסיפוריכם שלכם

Our beloved Aya passed away on Feb 20, 2019. The news has saddened and shocked her family, friends and many of her colleagues, past students, mentees, advisees at the Technion statistics lab, and so many more with whom Aya had wonderful life-long relationships.
This blog was created in 2008 to commemorate Aya's retirement from the Technion. She was delighted to read the lovely posts contributed by so many of those whose lives she touched.
In this sad moment of Aya's passing away, we decided to re-open the blog for posts, serving as a virtual memorial. We invite everyone to "hear" about Aya's life and wonderful contributions, and to share your stories.

Saturday, November 8, 2008

איה

איה,

זכיתי להיות סטודנטית שלך במסגרת לימודי המאסטר והדוקטורט שלי, וכפי שכתבתי לך לאחרונה, מחברות הסטטיסטיקה הן הנכס החשוב ביותר במשרדי. למעשה הקלסרים היחידים שבחרתי לסחוב איתי מישראל לארה"ב הם של הקורסים שלך (וזה השתלם).

רציתי להודות לך בהזדמנות זו על היותך מופת למחקר איכותי, לתרומה ולהוראה. על הדלת הפתוחה תמיד ועל הרצון הכן לעזור, לקדם וללמד. הצלחת להדביק אותנו באהבת המחקר ולהפוך את הסטטיסטיקה למשהו מוחשי וישים, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים כשברקע תמיד התמונה הגדולה. נהנתי ללמוד ממך.

רציתי לאחל לך ולנו שתמשיכי לחקור וללמד, לגלות ולכתוב, להעניק ולהמשיך להנות מהכל.

אני מצרה על כך שאין באפשרותי להודות לך פנים אל פנים ולהיות שותפה ל"חגיגות איה".
אך מכיוון שאת לא "ממש" פורשת אני מבטיחה לעשות זאת בקרוב.

בידידות והערכה רבה,
אלה

Friday, November 7, 2008

מילים ממסיבת פרישה של אילה כהן

אני כאן היום לא כבעל תפקיד אלא כאחד שבא לספר על הקשר בין איה לביני במספר מישורים, ועל ההשפעה של הקשר הזה על דרכי.

איה כהן כקולטת עליה
באחת הפגישות ראשונות איה הדגישה את הפרש הגילים בינינו ושאני יותר קרוב בגיל לבניה.
מהרגע הזה איה שימשה מין מ"מ אמא: לי ולנעמי, ומ"מ סבתא: לבנות שלנו. היא לא שוכחת אף יום הולדת, אף יום נישואין, ולאחרונה, אף יום זיכרון במשפחה שלנו. אין ספק שאיה ואלישע תרמו רבות לקליטתנו בארץ.

איה כהן כשותפה במחקר
איה עניינה אותי בבעיה של דירוגים - rankings
השאלה: איך לכמת את מידת ההסכמה בין שופטים – כאשר כל אחד דירג אותם עצמים?
השאלה הכניסה אותי לנושא מחקר שהפך להיות אחד מנושאי המחקר בהם אני מוכר
עבדנו ביחד – הצענו משפחה פרמטרית של התפלגויות – משפחה שמאופיינת ע"י מיקום ופיזור ופיתחנו שיטות אמידה. המאמר התפרסם ב- JRSS-B והוא בין המצוטטים ביותר ברשימת הפרסומים שלי.
למדתי על כושר העבודה והשקעת הזמן של איה, על זריזות וזמן תגובה מיידית.
שיתוף הפעולה הזה, שבסוף נגמר במאמר תיאורטי, הכניס אותי להערכה של היישומים כמקור לבעיות בסטטיסטיקה
הרי, אני באתי לטכניון כסטטיסטיקאי מתמטי, עוסק במודלים ומשפטי גבול,לא ממש עוסק בנתונים ובבעיות העולם ... ושתי נשים גרמו לי לשנות את המיקוד: אחת, איה, עם השאלות ועם הרעיון לתת שירות סטטיסטי, והשנייה – נעמי אשתי, שיום בהיר אחד שאלה אותי האם אני עוזר למישהו עם התיאוריה ועם המשפטים שלי. בלי איה, אינני בטוח שהייתי יכול לעשות את ההסבה הזאת שאינני מתחרט עליה כלל וכלל.

איה כהן כשותפה בייעוץ סטטיסטי
הקמנו ביחד את המעבדה לסטטיסטיקה בטכניון בשנות ה-80: רצינו למסד מתן ייעוץ לחוקרים, לסטודנטים ולגורמי חוץ תמורת תשלום. עבדנו בהתחלה ממש צמוד, דנו בכל פרויקט, בשיטות לפיתרון הבעיות. למדתי מאיה שחייבים להגיע לפיתרון ישים, ולא להפוך כל בעיה לנושא מחקר.

איה כהן כשותפה לניהול מעבדה
בנינו צוות – אומנם פה אני חייב להגיד שלפעמים הייתי צריך לשכנע את איה לקחת סיכונים ולשכור עובד ראוי אפילו שאין 100 אחוז הבטחה לכיסוי תקציבי. אם זאת, אני חושב שבזמן הזה השלמנו אחד את השני – והמעבדה רכשה שם ומוניטין הרבה בזכות הטיפול הפרטני והאישי של איה בלקוחות, וכמובן תודות למקצועיות שלה, ובהשראתה, בזכות מסירות הצוות – ד"ר אטי דובא וד"ר טטיאנה אומנסקי.
עם הזמן חילקנו את הפרויקטים בינינו, ובפועל גם הצוות התחלק. כמובן, המשכנו להיוועץ אחד בשנייה, אבל כשנכנסתי לתפקידים השונים – דוגמת דיקן ל-4 שנים – המעורבות השוטפת שלי פחתה, ואיה בעצם ניהלה את המעבדה לבד.
כפי שאמרתי קודם, ללא השיתוף פעולה הזאת, עם הרעיון להקים מעבדה, אני לא מאמין שהייתי מגיע לאותו מקום בו אני מגדיר את עצמי כסטטיסטיקאי יישומי.

איה כהן כמודל לחיקוי בהוראה
כמובן, אחת העובדות שהייתי צריך להתמודד איתה, זו העובדה שאיה הצטיינה בהוראה – בשורה ארוכה של פרסים על בסיס משאל המרצה הטוב. אולי נשמע מסטודנטים שלה על חווית הלמידה בהרצאות שלה. ניסיתי ללמוד ממנה, להשוות רשימות וחומר לימוד, לשבת בהרצאות שלה, אבל לא הצלחתי להגיע למעמד קרוב. למרות זאת, המודל לחיקוי היה בשבילי גורם חשוב בשיפורים שכן הצלחתי לבצע באיכות ההוראה שלי. באתי מתרבות למידה והוראה יותר קשוחה, מבוססת על מודל אנגלי, וזה לקח לי זמן להסתגל. בימים אלה, אנו בטכניון, אבל לא רק בטכניון – בכל האוניברסיטאות – חייבים כולנו לתת את הדעת לשיפור ההוראה והיחס לסטודנט. זה שאיה תמשיך, אומנם במידה מוקטנת, להעניק לנו את השירות הזה – זאת תרומה משמעותית ביותר לשימור ולשיפור בתחום ההוראה החשוב הזה.
***************************

איה, כפי שאת מבינה, ואני מאמין שהבנת לפני ששמעת מילים אלו, הייתה לך השפעה מאוד חשובה ולטובה על חיי ועל חיי משפחתי. אני לא אחד שמרבה לגלות את רגשותיי בעזרת מילים. אני יודע שהיו זמנים ששאלת את עצמך "מדוע פאול לא מספר לי מה הוא חושב, מה הוא מרגיש?" הנחמה הראשונה שאני יכול להציע הוא שגם נעמי הייתה שואלת אותה שאלה – והנחמה השנייה היא שאני חושב שאני משתפר.

איה, אני מתגעגע לעבודה המשותפת ואני מקווה מאוד שתמשיכי לעבוד ולחקור ולייעץ ותחכי לחזרתי לעשייה הסטטיסטית.

Wednesday, November 5, 2008

איחולי המשפחה מהמעבדה לסטטיסטיקה

ישבנו וחשבנו רבות מה כדאי לאחל לאיה לרגל הפרישה שלה, אבל העניין הוא שמבחינתנו איה לא פורשת. למעשה מנקודת המבט שלנו ישנו קשר מונוטוני עולה ממש בין מידת הוותק של איה בפקולטה לבין מידת המעורבות שלה בפרויקטים בפקולטה ומחוץ לה.
זה מאוד סמלי שבעוד מספר ימים איה תתחיל ללמד את אחד הקורסים הרחבים ביותר שניתנו עד היום בתחום של ניתוח רב משתני. הקורס הזה, שלמעשה ניתן בפעם הראשונה במתכונת הזאת בפקולטה, הוא פרי ניסיונה העשיר בשפע מחקרים בהם היא הייתה ועדיין מעורבת.
רק בשנה האחרונה צורפה איה הן כשופטת ומעריכה והן כמתוות דרך לפרויקטים בעלי חשיבות לאומית. אין צורך להכביר מילים על מספרם ההולך וגדל של הפרויקטים בהם מעורבת איה במעבדה לסטטיסטיקה, פרויקטים הלקוחים מדיסציפלינות שונות.
ואם נעצור לרגע ונדבר על המעבדה, הרי שאחד מסודות ההצלחה שלנו הוא היכולת של איה לקיים רב שיח בין ועם חברי המעבדה. למען האמת, לעיתים אלו ויכוחים סוערים מאוד העשויים להבהיל את המתבונן מהצד. מבחינתנו, הוויכוחים האלה שתמיד נעשים בגובה העיניים וברוח טובה, הם המפתח לעבודת צוות ולהפריה הדדית של כולנו.
לאיה כמנהלת שלנו ישנו כשרון חשוב והוא היכולת לשאת ולתת, כך שכל הצדדים יצאו מרוצים. אנו כל הזמן אומרים שלו היא הייתה בצוות המשא ומתן עם שכנינו, כבר מזמן היה שלום. כל צד היה עושה את ויתוריו, ויתרה מכך הוא עוד היה מודה לצד השני שהסכים לקבל אותם.
אם אפשר לסכם את סוג הקשר שלנו עם איה, הדרך הטובה ביותר היא באמצעות המילה משפחה. יש לאיה מערכת יחסים אישית עם כל אחד מילדיה המאומצים. היא מצליחה להגיע לכל אחד מאיתנו ותמיד לעשות את הדבר הנכון ולאמר את הדבר הנכון כדי לגרום לנו להרגיש טוב.
איה, מקומך בלב חברי המעבדה שבשמם אני דוברת רק הולך וגדל עם השנים. אנו מאחלים לך עוד הרבה שנים של יצירה, הנאה באלף ובעין (הנעה), והכי חשוב בריאות
אטי טטיאנה וענבל

מאת יואב בנימיני

לרגל הארוע המוקדש לפרישתה של איה רציתי לאמר כמה מלים על חשיבותה של הסטטיסטיקאית היישומית כחוקרת במוסד אקדמאי כמו הטכניון.
סטטיסטיקאי הוא אדם שמצטיין בדרך כלל באגו קטן. שלא כמו מתמטיקאי הוא אינו יכול להסתתר מאחורי ההילה של תחום עיסוק סתום ועלום; שלא כמו המדענים עימם הוא משתף פעולה הוא עומד בדרך כלל מאחורי הכלים, והחשיפה והיוקרה מיחסת לפריצה בתחום המדעי הספציפי. נכון שבסקרי בחירות המצב שונה, אבל לכן מועטים כל כך הסטטיסטיקאים האקדמיים העוסקים בתחום.
לכן כל כך מצא כן בעיני הרעיון של קיום המפגש הזה ורציתי גם, בתפקידי כנשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, להרחבתו מעבר למסגרת חברתית זו, אך נאמנה עלי מצוותך איה שלא לעשות כך.

לאור זאת החלטתי לספר לבם באמצעות מקרה אחד אותו אני מכיר מקרוב על חשיבות מחקריה היישומיים של איה – מחקריה אודות השפעת זריעת עננים עליהם תשמעו בפרוט בהמשך.

ב1976 הסתיים הניסוי הישראלי השני - ניסוי מבוקר אקראית בזריעת עננים שהתקיים בחלקה הצפוני של הארץ. הניסוי הסתיים בהערכה של כ22% תוספת גשם מזריעה. מאז נמשכת פעילות הזריעה בצפון במשך עשרות שנים.
באותה תקופה התענינתי בלימודי תואר שני במטאורולוגיה ועבדתי כעוזר מחקר בחוג. הייתי ער לביקורת שסבבה את הניסוי הן מכיוון מטאורולוגי והן מכיוון סטטיסטי.
לאור הביקורת הונמך האומדן ל20%. ובחלקה הדרומי של הארץ נמשך ניסוי שלוש . ב82 אחרי שחזרתי מלימודי הדוקטורט פנה אלי ההידרולוג יואב הרפז. הוא ציין שבקהילת ההידרולוגים יש ספק לגבי ההשפעה המיוחסת לזריעה. 20% עלייה בגשם צריכה להתרגם ל40-70% מים ניגרים תוספת – ואף אחד לא רואה זאת בפועל.. מסקנותנו ממחקר השוואות היסטוריות של זרימה בנחלים היו: 3% - עד 12% תוספת נגר בלבד. ב 86 התפרסמה עבודתנו המשותפת בכתב עת הידרולוגי וכן בכתב עת סטטיסטי – ללא ספק הצלחה מדעית, אבל מבחינת מדיניות כשלון מוחץ, הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
כן קיבלנו סכום כסף קטן להמשך מחקר. בצרוף אנשים מהשרות המטאורולוגי ובראשם שרה רובין המשכנו בהשוואות הסטוריות של גשמים. הערכותינו הורדו את השפעתה האפשרית של הזריעה לכ8% בגשם.

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
בתזה של דר' רונית ניראל ופרופ' רוזנפלד ירדה הערכת השפעת הזריעה ל12%. כמו כן הניסוי שלוש בדרום נפסק לאחר שלא נמצאה עדות להגברה – ואולי אף להפחתה.

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
עבודה של רוזנפלד ודר' גבעתי ניסתה להסביר כיצד חלו אולי שינויים היסטוריים למשל בשיעורי זהום שהביאו לכך שתהליכים טבעיים התחזקו

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
ב2003 הוחלט בועדה לניהול פעולת הגברת המטר להזמין מחקר שבו יזוהו אזורים ומצבים בהם מתבטאת פעילות ההגברה. זה השלב בו השתלבה איה לראשונה במחקר זה. – שוב מחקר היסטורי ללא בקרה אקראית

שכן עדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.

והנה ב2006 לאחר שמתפרסמות התוצאות בהן לא נמצאות עדויות להגברה, כפי שידווח בהמשך,מתקבלת החלטה על הצורך בניסוי חדש ניסוי ישראל ארבע שיבחן בצורה של ניסוי מבוקר אקראית את השפעת הזריעה. הוועדה מתחילה לפעול ב2007 ואחת מהחלטותיה הראשונות לשלב בפעולתה סטטיסטיקאים (פרופ' שטיינברג ואנוכי)
ב2007-2008 לראשונה מזה 32 שנה הושבתה הזריעה האופרטיבית ונערכים ניסויים מקדימים לצורך עריכת הניסוי הגדול שאמור להתחיל בשנה הבאה.

אי אפשר שלא להתפעל מהתרומה המיוחדת שיכולה סטטיסטיקאית יישומית, בעלת יכולות גבוהות במתודה המחקרית, חסרת פניות ומשוחררת מאינטרסים, בעלת ספקנות הטבעית לסטטיסטיקאים ובתוספת הגינות, להביא לתחום בעל חשיבות לאומים עליונה.
מסגרת אקדמית יכולה וצריכה לטפח יכולות שכאלה ולהביאן לרמה הגבוהה ביותר. גם באקדמיה ההצלחה לא מובטחת אבל היא אפשרית – כפי שאת מוכיחה איה. אני מאחל לטכניןן שיצליח להצמיח מהדור הצעיר חוקרים שכאלה,

ולאיה אני מאחל שתזכי לתת "בינתיים" ארוך לחוג, זמן בו את ראש המעבדה בינתיים, מלמדת בינתיים, וממשיכה לעבוד עם חוקרים בינתיים - בקיצור בינתיים בו תיהני מכל רגע.

יואב בנימיני

מאת עמי תירוש

לאיה היקרה.
מתקשה אני למצא המילים הראויות למעמד זה.
ברור כי המועד הנו פורמלי ומחויב אך ודאי אינו מייצג בעבורי אות וסימןלגבי " איה המקצועית " . נהפוך הוא , איני רואה כיצד נוכל להסתדר בלעדיך. בלי חדוות היצירה המקצועית, התבונה, החדות והיושרה המאפיינים את עשייתך . הרי כל מיודעיך מכירים את יכולותיך המקצועיות הנדירות אותן היתה לי הזכות להכיר מעת היותך מורתי לסטטיסטיקה , אחר כך יועצתי ובהמשך עמיתה מדהימה למחקר. גם ברגעים בהם חטאתי במחשבות של ביטול או שינוי כיוון המשכת לעודד ולא וויתרת על עשיתנו המשותפת.
אישיותך הנסוכה בתוך עשייתך המקצועית מהווה נר לרגלי רבים וטובים בשדרת תלמידיך לתארים השונים ועמיתיך למחקר ועשייה.
אך איני יכול להיוותר רק במישור המקצועי, אלי ואני זכינו להנות מחברות נפלאה עמך אינה יוצאת לגימלאות , כאחות את לנו. הרי בברכות עסקינן , לכן אאחל לך המשך עשייה פוריה , עם שפע של הנאות לא רק בהיבט המקצועי אלא גם בקרב משפחתך הנפלאה וכמובן הרבה הרבה בריאות, איך לא.
אלי ועמי תירוש

From Sharona

Dear Aya,
I wish we could be there to celebrate with you.
It was wonderful seeing you and Elisha in San Diego, and all the family sends you our best wishes and MAZAL TOV !
Love,
Your cousin Sharona

תודה לאיה

תודה לאיה היקרה,
תודה על כך שעזרת לנו לראות משמעויות נוספות בנתוני איכות האוויר הרבות שצברנו במשך השנים ...
תודה על הסבלנות לחלוק עם "לא סטטיסטיקאים" בלשון המעטה את הידע והניסיון שלך...
אני מאחלת לך הרבה בריאות ואושר,
ואני מאחלת לעצמנו עוד הרבה הזדמנויות לשיתוף פעולה איתך.
בהערכה רבה,

ברננדה פליקשטיין

Three (Practically) Significant Events

Dear Aya,
One last posting from me:
It is no coincidence that the conference in your honor on Nov 5 creates a sequence of three days with exceptionally meaningful events. Between the US elections (Nov 4) and the coronation of the 5th King of Bhutan (Nov 6), your own students, colleagues, and friends are celebrating your lifetime career.

Like the two other events, Nov 5 tells us about the past but is future-looking. The many postings in this blog tell the story. I am one of the lucky ones who has received your continuing professional and personal guidance and friendship, and for that I am endlessly thankful.

Love,
Galit

From Naomi Feigin

Aya,
Whereas many of the students and colleagues writing this blog are farewelling you, I have the good fortune to know that our meetings will continue for as long as we both need a friend. I will call, come, drink tea and eat cake sitting in your beautiful, tasteful and modest home happy to have such a loving and faithful friend who cares about me, my girls, my work and my opinions. Aya, I wish us both the health and strength to support each other through thick and thin as we have done up until now. The appreciation being showered upon you by so many whom you have taught and befriended is modest compared to the knowledge, friendship and care you have bestowed upon us. Thank you.
Love
Naomi

Tuesday, November 4, 2008

Thanks for your precision

The gap between theory and empirical reality is nowhere more apparent than in the social sciences, where in the fields of human resources, organizational behavior, and management we often search for the veneer of precision. Thus for me, being deeply entrenched in the social sciences, having a teacher, colleague, and supporter like Aya Cohen is invaluable. She is uniquely capable of not simply applying her innovative statistical techniques, but also is uniquely gifted in the more difficult task of helping researchers to reformulate their questions in such a way that, indeed, their propositions and ideas are truly testable. To say that Aya is a great statistician and a superior colleague is a given. Let us not forget that she has an exceptional analytical mind and a great partner in the theory creation process. Thank you, Aya, for all your support.

Sam Bacharach
Aya yekara,
These are your high school friends writing in English, for lack of the right font.
Dear Aya, you are good at understanding and interpreting data, as you were at understanding your friends and creating dates ... Fifty two years later, with three children and eight grandchildren, we are very grateful. We would have loved to take part in your party. Alas, we are too far. We know that you are not “retiring” and that you will continue to be the same creative, careful, and thorough scientist and the same great teacher as you have always been. I (Daphna) witnessed it in high school, when you tutored classmate in Geometry with great patience and sensitivity. I was there with you, trying to do the same, but it was clear that you were, by far, the better teacher.
Elisha and you epitomize for us the Beautiful Israelis. We wish we were close enough to embrace you today.

With love,
Daphna and Yoram

For Aya

Dear Aya,

I am so proud to be part of your multitude of admirers who honor you on your retirement. I wish I could be present with those you have taught and mentored and been a valued, trusted and indispensable colleague to. You know I am thinking of you and celebrating with you! It is my very special privilege to have known you for more than 45 years, sharing joys and sorrows like sisters. Although, I have not been part of your academic life, I have great admiration for your significant contributions of statistical analysis to so many different fields of research and study that has led to better understanding of complex relationships and findings.... even for non-mathematical persons like me! You are my treasured friend. Your strength and wisdom and deep understanding have always sustained me throughout the years of our friendship. I can’t wait for our time together next summer in Seattle and many more visits to come.

With love and congratulations,
Sue

Monday, November 3, 2008

Dear Ayala,

If you remember, we met during the early 1970s. I was then on the faculty of the Department of Statistics at Tel-Aviv University, but because all of my colleagues wondered why I never had a second job, I began to teach at the Technion for my "chaltura".

Ruth Heller, who is visiting Philadelphia this year, told me you were retiring and that this on-line memory book was being created to show our appreciation for your impact on statistics in Israel and for the statistical community there. I am sorry that I will not be there in person to share in this moment of remembrances, but I hope that these few words can bring back pleasant memories.

I always looked forward each week to the day I travelled to the Technion and had a chance to talk to you about statistics, data analysis, and your experiences at Bell Labs. I found our once-a-week conversations truly enlightening and thoroughly enjoyable. Somewhat later, you sent me a paper related to my earlier work on intervention analysis in time series. I'm sorry we never kept more in touch.

It's strange to hear that you will be retiring. However, I'm glad that you will remain active in research and in consulting and not just fade into the background, which I'm sure would be so out of character for you.

I'm really happy that through the Internet I can be a part of this celebration. In this way, I can express my heartfelt appreciation to you for all the positive interaction we had while I was in Israel. I'm planning on visiting Israel again soon with my family and I hope we can reconnect then.

Best wishes for an absolutely wonderful retirement,
Alan

Sunday, November 2, 2008

איה –
נפגשנו לראשונה כשסיימתי את לימודי לתואר ראשון. הגעתי לעבוד במעבדה לסטטיסטיקה והוזמנתי לפגוש אותך במשרדך. כבר ברגע שנכנסתי ידעתי שהגעתי למקום הנכון. ידעתי שאני רוצה שתהיי המנחה שלי, שאני רוצה לעבוד במעבדה, אצלך. שאני רוצה ללמוד כאן את התואר השני, ללמוד אצלך סטטיסטיקה. אז עוד לא ידעתי את שאני יודע כעת - שהשנים במחיצתך ילמדו אותי הרבה יותר מסטטיסטיקה.
שהיתי בטכניון 5 שנים ובהן היית לי מנחה, מרצה, מנהלת במעבדה, תרגלתי קורסים שלימדת. למדתי ממך המון ויהיה גם נכון לומר שלא הייתי מסיים את התזה בלעדייך. אבל מעל הכל היית ועודך חברה. דלתך תמיד פתוחה לקראתי ואת תמיד קשובה. תמיד אני יכול לשאול ולהתייעץ, אבל אנו גם יכולים לדבר על דברים שאינם סטטיסטיקה – על אומנות, על מדע, על הנעשה כאן ובעולם.
את הייתי הראשונה שהפנתה אותי אל מדעי ההתנהגות (בסוף המ"א) ובכך ראית את הנולד הרבה לפני שראיתי אני. אבל את הסטטיסטיקה אני לא עוזב, והרבה בזכותך, שהיית לי מודל לאיך עובד סטטיסטיקאי. סטטיסטיקאית דגולה אם יורשה לי.
איה – הייתה לי זכות גדולה להכירך, ללמוד ממך, לעבוד במחיצתך. ואני בטוח שנמשיך להפגש ולעבוד יחד במסגרות החדשות שאנו מוצאים לנו.
באהבה רבה,
אוּרי עייק