Mazel Tov! from Ann Saunders

Dear Aya,

I was privileged to meet you and Elisha over 40 years ago when a friend of my family had introduced us when you were at Hopkins. As a college (or even high school) student, I was in awe of the ease in which you pursued your academic passion, so graciously entertained in your lovely apartment, embraced motherhood without the help of your Israeli relatives, and maintained a loving relationship with Elisha. Even though I haven’t seen you very much in the ensuing years, through our correspondence, I continue to be in awe of your accomplishments. Most importantly, you have always been a very humble, giving person. I hope you’ll have time to take care of yourself in your retirement.

Love,
Ann Saunders

From Arza & Amiram Ron

It all started years ago, in last century, when we all were young and beautiful.

First, I joined Elisha, to do research in the Solid State Institute (Elisha is the best colleague you can ever choose), then we became friends, and then all four of us became friends.

We had learned about each other likings, about each other beliefs, about each other politics – we did not always agree but that is part of friendship.

We learned to know each other homes, each other foods, each other friends, each other children and grandchildren, some of them personally and some through stories. We felt proud of each others offspring.

We shared happiness in joyful events and empathy in less delighted occasions – that is friendship - to have an address to turn to, in good and not so good moments.

Both Amiram and me, know some about physics, but non about statistics.

The items published in “all about aya” Blog, confirmed our intuition and our belief in Aya’s great professional talents, abilities and productivity.

Aya is a fragile strong woman, she is a petite large woman.

Aya, we adore you (and Elisha too), yours, arza and amiram

איה יקרה,

שמחתי מאוד להשתתף באירוע לציון "פרישתך" (כפי שהבנתי זה רק לפרוטוקול) והתרגשתי לראות ולשמוע כי אישיותך הנפלאה כבשה לא רק אותי אלא את כל הסובבים אותך - מסירות, מקצועיות, דייקנות, נועם, חיוך, זריזות, וכמובן הצלחת להעביר את המסר הסטטיסטי המפחיד כל כך, באופן ברור, בהיר וחד משמעי.
מיד עם היכרותנו במסגרת הפרויקטים של ניתוח מיליוני נתוני הניטור הסביבתיים והסקרים האפידמיולוגיים הבנתי כי נפל בחלקי להכיר אישה נפלאה, ברת-סמכא בתחום. הזכרת שמך בדיונים השונים בנושאים אפידמיולוגיים סביבתיים, מחק כבמטה קסמים, חילוקי דעות, אי הבנות והסברים - לא הייתי צריך יותר אלא רק לומר: כך אמרה פרופסור איה כהן ! והעניין נסגר.
בן גוריון אמר כי גודלו של אדם לא נמדד מהראש לקרקע אלא מהראש לשמים, וכפי שאני מבין וברור לכולם, עבורך השמים הם לא הגבול.
מאחל לך המשך עשייה, עבודה פורייה ובריאות.

איה

איה,

זכיתי להיות סטודנטית שלך במסגרת לימודי המאסטר והדוקטורט שלי, וכפי שכתבתי לך לאחרונה, מחברות הסטטיסטיקה הן הנכס החשוב ביותר במשרדי. למעשה הקלסרים היחידים שבחרתי לסחוב איתי מישראל לארה"ב הם של הקורסים שלך (וזה השתלם).

רציתי להודות לך בהזדמנות זו על היותך מופת למחקר איכותי, לתרומה ולהוראה. על הדלת הפתוחה תמיד ועל הרצון הכן לעזור, לקדם וללמד. הצלחת להדביק אותנו באהבת המחקר ולהפוך את הסטטיסטיקה למשהו מוחשי וישים, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים כשברקע תמיד התמונה הגדולה. נהנתי ללמוד ממך.

רציתי לאחל לך ולנו שתמשיכי לחקור וללמד, לגלות ולכתוב, להעניק ולהמשיך להנות מהכל.

אני מצרה על כך שאין באפשרותי להודות לך פנים אל פנים ולהיות שותפה ל"חגיגות איה".
אך מכיוון שאת לא "ממש" פורשת אני מבטיחה לעשות זאת בקרוב.

בידידות והערכה רבה,
אלה

מילים ממסיבת פרישה של אילה כהן

אני כאן היום לא כבעל תפקיד אלא כאחד שבא לספר על הקשר בין איה לביני במספר מישורים, ועל ההשפעה של הקשר הזה על דרכי.

איה כהן כקולטת עליה
באחת הפגישות ראשונות איה הדגישה את הפרש הגילים בינינו ושאני יותר קרוב בגיל לבניה.
מהרגע הזה איה שימשה מין מ"מ אמא: לי ולנעמי, ומ"מ סבתא: לבנות שלנו. היא לא שוכחת אף יום הולדת, אף יום נישואין, ולאחרונה, אף יום זיכרון במשפחה שלנו. אין ספק שאיה ואלישע תרמו רבות לקליטתנו בארץ.

איה כהן כשותפה במחקר
איה עניינה אותי בבעיה של דירוגים - rankings
השאלה: איך לכמת את מידת ההסכמה בין שופטים – כאשר כל אחד דירג אותם עצמים?
השאלה הכניסה אותי לנושא מחקר שהפך להיות אחד מנושאי המחקר בהם אני מוכר
עבדנו ביחד – הצענו משפחה פרמטרית של התפלגויות – משפחה שמאופיינת ע"י מיקום ופיזור ופיתחנו שיטות אמידה. המאמר התפרסם ב- JRSS-B והוא בין המצוטטים ביותר ברשימת הפרסומים שלי.
למדתי על כושר העבודה והשקעת הזמן של איה, על זריזות וזמן תגובה מיידית.
שיתוף הפעולה הזה, שבסוף נגמר במאמר תיאורטי, הכניס אותי להערכה של היישומים כמקור לבעיות בסטטיסטיקה
הרי, אני באתי לטכניון כסטטיסטיקאי מתמטי, עוסק במודלים ומשפטי גבול,לא ממש עוסק בנתונים ובבעיות העולם ... ושתי נשים גרמו לי לשנות את המיקוד: אחת, איה, עם השאלות ועם הרעיון לתת שירות סטטיסטי, והשנייה – נעמי אשתי, שיום בהיר אחד שאלה אותי האם אני עוזר למישהו עם התיאוריה ועם המשפטים שלי. בלי איה, אינני בטוח שהייתי יכול לעשות את ההסבה הזאת שאינני מתחרט עליה כלל וכלל.

איה כהן כשותפה בייעוץ סטטיסטי
הקמנו ביחד את המעבדה לסטטיסטיקה בטכניון בשנות ה-80: רצינו למסד מתן ייעוץ לחוקרים, לסטודנטים ולגורמי חוץ תמורת תשלום. עבדנו בהתחלה ממש צמוד, דנו בכל פרויקט, בשיטות לפיתרון הבעיות. למדתי מאיה שחייבים להגיע לפיתרון ישים, ולא להפוך כל בעיה לנושא מחקר.

איה כהן כשותפה לניהול מעבדה
בנינו צוות – אומנם פה אני חייב להגיד שלפעמים הייתי צריך לשכנע את איה לקחת סיכונים ולשכור עובד ראוי אפילו שאין 100 אחוז הבטחה לכיסוי תקציבי. אם זאת, אני חושב שבזמן הזה השלמנו אחד את השני – והמעבדה רכשה שם ומוניטין הרבה בזכות הטיפול הפרטני והאישי של איה בלקוחות, וכמובן תודות למקצועיות שלה, ובהשראתה, בזכות מסירות הצוות – ד"ר אטי דובא וד"ר טטיאנה אומנסקי.
עם הזמן חילקנו את הפרויקטים בינינו, ובפועל גם הצוות התחלק. כמובן, המשכנו להיוועץ אחד בשנייה, אבל כשנכנסתי לתפקידים השונים – דוגמת דיקן ל-4 שנים – המעורבות השוטפת שלי פחתה, ואיה בעצם ניהלה את המעבדה לבד.
כפי שאמרתי קודם, ללא השיתוף פעולה הזאת, עם הרעיון להקים מעבדה, אני לא מאמין שהייתי מגיע לאותו מקום בו אני מגדיר את עצמי כסטטיסטיקאי יישומי.

איה כהן כמודל לחיקוי בהוראה
כמובן, אחת העובדות שהייתי צריך להתמודד איתה, זו העובדה שאיה הצטיינה בהוראה – בשורה ארוכה של פרסים על בסיס משאל המרצה הטוב. אולי נשמע מסטודנטים שלה על חווית הלמידה בהרצאות שלה. ניסיתי ללמוד ממנה, להשוות רשימות וחומר לימוד, לשבת בהרצאות שלה, אבל לא הצלחתי להגיע למעמד קרוב. למרות זאת, המודל לחיקוי היה בשבילי גורם חשוב בשיפורים שכן הצלחתי לבצע באיכות ההוראה שלי. באתי מתרבות למידה והוראה יותר קשוחה, מבוססת על מודל אנגלי, וזה לקח לי זמן להסתגל. בימים אלה, אנו בטכניון, אבל לא רק בטכניון – בכל האוניברסיטאות – חייבים כולנו לתת את הדעת לשיפור ההוראה והיחס לסטודנט. זה שאיה תמשיך, אומנם במידה מוקטנת, להעניק לנו את השירות הזה – זאת תרומה משמעותית ביותר לשימור ולשיפור בתחום ההוראה החשוב הזה.

***************************

איה, כפי שאת מבינה, ואני מאמין שהבנת לפני ששמעת מילים אלו, הייתה לך השפעה מאוד חשובה ולטובה על חיי ועל חיי משפחתי. אני לא אחד שמרבה לגלות את רגשותיי בעזרת מילים. אני יודע שהיו זמנים ששאלת את עצמך "מדוע פאול לא מספר לי מה הוא חושב, מה הוא מרגיש?" הנחמה הראשונה שאני יכול להציע הוא שגם נעמי הייתה שואלת אותה שאלה – והנחמה השנייה היא שאני חושב שאני משתפר.

איה, אני מתגעגע לעבודה המשותפת ואני מקווה מאוד שתמשיכי לעבוד ולחקור ולייעץ ותחכי לחזרתי לעשייה הסטטיסטית.

איחולי המשפחה מהמעבדה לסטטיסטיקה

ישבנו וחשבנו רבות מה כדאי לאחל לאיה לרגל הפרישה שלה, אבל העניין הוא שמבחינתנו איה לא פורשת. למעשה מנקודת המבט שלנו ישנו קשר מונוטוני עולה ממש בין מידת הוותק של איה בפקולטה לבין מידת המעורבות שלה בפרויקטים בפקולטה ומחוץ לה.
זה מאוד סמלי שבעוד מספר ימים איה תתחיל ללמד את אחד הקורסים הרחבים ביותר שניתנו עד היום בתחום של ניתוח רב משתני. הקורס הזה, שלמעשה ניתן בפעם הראשונה במתכונת הזאת בפקולטה, הוא פרי ניסיונה העשיר בשפע מחקרים בהם היא הייתה ועדיין מעורבת.
רק בשנה האחרונה צורפה איה הן כשופטת ומעריכה והן כמתוות דרך לפרויקטים בעלי חשיבות לאומית. אין צורך להכביר מילים על מספרם ההולך וגדל של הפרויקטים בהם מעורבת איה במעבדה לסטטיסטיקה, פרויקטים הלקוחים מדיסציפלינות שונות.
ואם נעצור לרגע ונדבר על המעבדה, הרי שאחד מסודות ההצלחה שלנו הוא היכולת של איה לקיים רב שיח בין ועם חברי המעבדה. למען האמת, לעיתים אלו ויכוחים סוערים מאוד העשויים להבהיל את המתבונן מהצד. מבחינתנו, הוויכוחים האלה שתמיד נעשים בגובה העיניים וברוח טובה, הם המפתח לעבודת צוות ולהפריה הדדית של כולנו.
לאיה כמנהלת שלנו ישנו כשרון חשוב והוא היכולת לשאת ולתת, כך שכל הצדדים יצאו מרוצים. אנו כל הזמן אומרים שלו היא הייתה בצוות המשא ומתן עם שכנינו, כבר מזמן היה שלום. כל צד היה עושה את ויתוריו, ויתרה מכך הוא עוד היה מודה לצד השני שהסכים לקבל אותם.
אם אפשר לסכם את סוג הקשר שלנו עם איה, הדרך הטובה ביותר היא באמצעות המילה משפחה. יש לאיה מערכת יחסים אישית עם כל אחד מילדיה המאומצים. היא מצליחה להגיע לכל אחד מאיתנו ותמיד לעשות את הדבר הנכון ולאמר את הדבר הנכון כדי לגרום לנו להרגיש טוב.
איה, מקומך בלב חברי המעבדה שבשמם אני דוברת רק הולך וגדל עם השנים. אנו מאחלים לך עוד הרבה שנים של יצירה, הנאה באלף ובעין (הנעה), והכי חשוב בריאות

אטי טטיאנה וענבל

מאת יואב בנימיני

לרגל הארוע המוקדש לפרישתה של איה רציתי לאמר כמה מלים על חשיבותה של הסטטיסטיקאית היישומית כחוקרת במוסד אקדמאי כמו הטכניון.
סטטיסטיקאי הוא אדם שמצטיין בדרך כלל באגו קטן. שלא כמו מתמטיקאי הוא אינו יכול להסתתר מאחורי ההילה של תחום עיסוק סתום ועלום; שלא כמו המדענים עימם הוא משתף פעולה הוא עומד בדרך כלל מאחורי הכלים, והחשיפה והיוקרה מיחסת לפריצה בתחום המדעי הספציפי. נכון שבסקרי בחירות המצב שונה, אבל לכן מועטים כל כך הסטטיסטיקאים האקדמיים העוסקים בתחום.
לכן כל כך מצא כן בעיני הרעיון של קיום המפגש הזה ורציתי גם, בתפקידי כנשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, להרחבתו מעבר למסגרת חברתית זו, אך נאמנה עלי מצוותך איה שלא לעשות כך.

לאור זאת החלטתי לספר לבם באמצעות מקרה אחד אותו אני מכיר מקרוב על חשיבות מחקריה היישומיים של איה – מחקריה אודות השפעת זריעת עננים עליהם תשמעו בפרוט בהמשך.

ב1976 הסתיים הניסוי הישראלי השני - ניסוי מבוקר אקראית בזריעת עננים שהתקיים בחלקה הצפוני של הארץ. הניסוי הסתיים בהערכה של כ22% תוספת גשם מזריעה. מאז נמשכת פעילות הזריעה בצפון במשך עשרות שנים.
באותה תקופה התענינתי בלימודי תואר שני במטאורולוגיה ועבדתי כעוזר מחקר בחוג. הייתי ער לביקורת שסבבה את הניסוי הן מכיוון מטאורולוגי והן מכיוון סטטיסטי.
לאור הביקורת הונמך האומדן ל20%. ובחלקה הדרומי של הארץ נמשך ניסוי שלוש . ב82 אחרי שחזרתי מלימודי הדוקטורט פנה אלי ההידרולוג יואב הרפז. הוא ציין שבקהילת ההידרולוגים יש ספק לגבי ההשפעה המיוחסת לזריעה. 20% עלייה בגשם צריכה להתרגם ל40-70% מים ניגרים תוספת – ואף אחד לא רואה זאת בפועל.. מסקנותנו ממחקר השוואות היסטוריות של זרימה בנחלים היו: 3% - עד 12% תוספת נגר בלבד. ב 86 התפרסמה עבודתנו המשותפת בכתב עת הידרולוגי וכן בכתב עת סטטיסטי – ללא ספק הצלחה מדעית, אבל מבחינת מדיניות כשלון מוחץ, הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
כן קיבלנו סכום כסף קטן להמשך מחקר. בצרוף אנשים מהשרות המטאורולוגי ובראשם שרה רובין המשכנו בהשוואות הסטוריות של גשמים. הערכותינו הורדו את השפעתה האפשרית של הזריעה לכ8% בגשם.

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
בתזה של דר' רונית ניראל ופרופ' רוזנפלד ירדה הערכת השפעת הזריעה ל12%. כמו כן הניסוי שלוש בדרום נפסק לאחר שלא נמצאה עדות להגברה – ואולי אף להפחתה.

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
עבודה של רוזנפלד ודר' גבעתי ניסתה להסביר כיצד חלו אולי שינויים היסטוריים למשל בשיעורי זהום שהביאו לכך שתהליכים טבעיים התחזקו

ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
ב2003 הוחלט בועדה לניהול פעולת הגברת המטר להזמין מחקר שבו יזוהו אזורים ומצבים בהם מתבטאת פעילות ההגברה. זה השלב בו השתלבה איה לראשונה במחקר זה. – שוב מחקר היסטורי ללא בקרה אקראית

שכן עדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.

והנה ב2006 לאחר שמתפרסמות התוצאות בהן לא נמצאות עדויות להגברה, כפי שידווח בהמשך,מתקבלת החלטה על הצורך בניסוי חדש ניסוי ישראל ארבע שיבחן בצורה של ניסוי מבוקר אקראית את השפעת הזריעה. הוועדה מתחילה לפעול ב2007 ואחת מהחלטותיה הראשונות לשלב בפעולתה סטטיסטיקאים (פרופ' שטיינברג ואנוכי)
ב2007-2008 לראשונה מזה 32 שנה הושבתה הזריעה האופרטיבית ונערכים ניסויים מקדימים לצורך עריכת הניסוי הגדול שאמור להתחיל בשנה הבאה.

אי אפשר שלא להתפעל מהתרומה המיוחדת שיכולה סטטיסטיקאית יישומית, בעלת יכולות גבוהות במתודה המחקרית, חסרת פניות ומשוחררת מאינטרסים, בעלת ספקנות הטבעית לסטטיסטיקאים ובתוספת הגינות, להביא לתחום בעל חשיבות לאומים עליונה.
מסגרת אקדמית יכולה וצריכה לטפח יכולות שכאלה ולהביאן לרמה הגבוהה ביותר. גם באקדמיה ההצלחה לא מובטחת אבל היא אפשרית – כפי שאת מוכיחה איה. אני מאחל לטכניןן שיצליח להצמיח מהדור הצעיר חוקרים שכאלה,

ולאיה אני מאחל שתזכי לתת "בינתיים" ארוך לחוג, זמן בו את ראש המעבדה בינתיים, מלמדת בינתיים, וממשיכה לעבוד עם חוקרים בינתיים - בקיצור בינתיים בו תיהני מכל רגע.

יואב בנימיני