לרגל הארוע המוקדש לפרישתה של איה רציתי לאמר כמה מלים על חשיבותה של הסטטיסטיקאית היישומית כחוקרת במוסד אקדמאי כמו הטכניון.
סטטיסטיקאי הוא אדם שמצטיין בדרך כלל באגו קטן. שלא כמו מתמטיקאי הוא אינו יכול להסתתר מאחורי ההילה של תחום עיסוק סתום ועלום; שלא כמו המדענים עימם הוא משתף פעולה הוא עומד בדרך כלל מאחורי הכלים, והחשיפה והיוקרה מיחסת לפריצה בתחום המדעי הספציפי. נכון שבסקרי בחירות המצב שונה, אבל לכן מועטים כל כך הסטטיסטיקאים האקדמיים העוסקים בתחום.
לכן כל כך מצא כן בעיני הרעיון של קיום המפגש הזה ורציתי גם, בתפקידי כנשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, להרחבתו מעבר למסגרת חברתית זו, אך נאמנה עלי מצוותך איה שלא לעשות כך.
לאור זאת החלטתי לספר לבם באמצעות מקרה אחד אותו אני מכיר מקרוב על חשיבות מחקריה היישומיים של איה – מחקריה אודות השפעת זריעת עננים עליהם תשמעו בפרוט בהמשך.
ב1976 הסתיים הניסוי הישראלי השני - ניסוי מבוקר אקראית בזריעת עננים שהתקיים בחלקה הצפוני של הארץ. הניסוי הסתיים בהערכה של כ22% תוספת גשם מזריעה. מאז נמשכת פעילות הזריעה בצפון במשך עשרות שנים.
באותה תקופה התענינתי בלימודי תואר שני במטאורולוגיה ועבדתי כעוזר מחקר בחוג. הייתי ער לביקורת שסבבה את הניסוי הן מכיוון מטאורולוגי והן מכיוון סטטיסטי.
לאור הביקורת הונמך האומדן ל20%. ובחלקה הדרומי של הארץ נמשך ניסוי שלוש . ב82 אחרי שחזרתי מלימודי הדוקטורט פנה אלי ההידרולוג יואב הרפז. הוא ציין שבקהילת ההידרולוגים יש ספק לגבי ההשפעה המיוחסת לזריעה. 20% עלייה בגשם צריכה להתרגם ל40-70% מים ניגרים תוספת – ואף אחד לא רואה זאת בפועל.. מסקנותנו ממחקר השוואות היסטוריות של זרימה בנחלים היו: 3% - עד 12% תוספת נגר בלבד. ב 86 התפרסמה עבודתנו המשותפת בכתב עת הידרולוגי וכן בכתב עת סטטיסטי – ללא ספק הצלחה מדעית, אבל מבחינת מדיניות כשלון מוחץ, הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
כן קיבלנו סכום כסף קטן להמשך מחקר. בצרוף אנשים מהשרות המטאורולוגי ובראשם שרה רובין המשכנו בהשוואות הסטוריות של גשמים. הערכותינו הורדו את השפעתה האפשרית של הזריעה לכ8% בגשם.
ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
בתזה של דר' רונית ניראל ופרופ' רוזנפלד ירדה הערכת השפעת הזריעה ל12%. כמו כן הניסוי שלוש בדרום נפסק לאחר שלא נמצאה עדות להגברה – ואולי אף להפחתה.
ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
עבודה של רוזנפלד ודר' גבעתי ניסתה להסביר כיצד חלו אולי שינויים היסטוריים למשל בשיעורי זהום שהביאו לכך שתהליכים טבעיים התחזקו
ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
ב2003 הוחלט בועדה לניהול פעולת הגברת המטר להזמין מחקר שבו יזוהו אזורים ומצבים בהם מתבטאת פעילות ההגברה. זה השלב בו השתלבה איה לראשונה במחקר זה. – שוב מחקר היסטורי ללא בקרה אקראית
שכן עדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
והנה ב2006 לאחר שמתפרסמות התוצאות בהן לא נמצאות עדויות להגברה, כפי שידווח בהמשך,מתקבלת החלטה על הצורך בניסוי חדש ניסוי ישראל ארבע שיבחן בצורה של ניסוי מבוקר אקראית את השפעת הזריעה. הוועדה מתחילה לפעול ב2007 ואחת מהחלטותיה הראשונות לשלב בפעולתה סטטיסטיקאים (פרופ' שטיינברג ואנוכי)
ב2007-2008 לראשונה מזה 32 שנה הושבתה הזריעה האופרטיבית ונערכים ניסויים מקדימים לצורך עריכת הניסוי הגדול שאמור להתחיל בשנה הבאה.
אי אפשר שלא להתפעל מהתרומה המיוחדת שיכולה סטטיסטיקאית יישומית, בעלת יכולות גבוהות במתודה המחקרית, חסרת פניות ומשוחררת מאינטרסים, בעלת ספקנות הטבעית לסטטיסטיקאים ובתוספת הגינות, להביא לתחום בעל חשיבות לאומים עליונה.
מסגרת אקדמית יכולה וצריכה לטפח יכולות שכאלה ולהביאן לרמה הגבוהה ביותר. גם באקדמיה ההצלחה לא מובטחת אבל היא אפשרית – כפי שאת מוכיחה איה. אני מאחל לטכניןן שיצליח להצמיח מהדור הצעיר חוקרים שכאלה,
ולאיה אני מאחל שתזכי לתת "בינתיים" ארוך לחוג, זמן בו את ראש המעבדה בינתיים, מלמדת בינתיים, וממשיכה לעבוד עם חוקרים בינתיים - בקיצור בינתיים בו תיהני מכל רגע.
יואב בנימיני
סטטיסטיקאי הוא אדם שמצטיין בדרך כלל באגו קטן. שלא כמו מתמטיקאי הוא אינו יכול להסתתר מאחורי ההילה של תחום עיסוק סתום ועלום; שלא כמו המדענים עימם הוא משתף פעולה הוא עומד בדרך כלל מאחורי הכלים, והחשיפה והיוקרה מיחסת לפריצה בתחום המדעי הספציפי. נכון שבסקרי בחירות המצב שונה, אבל לכן מועטים כל כך הסטטיסטיקאים האקדמיים העוסקים בתחום.
לכן כל כך מצא כן בעיני הרעיון של קיום המפגש הזה ורציתי גם, בתפקידי כנשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, להרחבתו מעבר למסגרת חברתית זו, אך נאמנה עלי מצוותך איה שלא לעשות כך.
לאור זאת החלטתי לספר לבם באמצעות מקרה אחד אותו אני מכיר מקרוב על חשיבות מחקריה היישומיים של איה – מחקריה אודות השפעת זריעת עננים עליהם תשמעו בפרוט בהמשך.
ב1976 הסתיים הניסוי הישראלי השני - ניסוי מבוקר אקראית בזריעת עננים שהתקיים בחלקה הצפוני של הארץ. הניסוי הסתיים בהערכה של כ22% תוספת גשם מזריעה. מאז נמשכת פעילות הזריעה בצפון במשך עשרות שנים.
באותה תקופה התענינתי בלימודי תואר שני במטאורולוגיה ועבדתי כעוזר מחקר בחוג. הייתי ער לביקורת שסבבה את הניסוי הן מכיוון מטאורולוגי והן מכיוון סטטיסטי.
לאור הביקורת הונמך האומדן ל20%. ובחלקה הדרומי של הארץ נמשך ניסוי שלוש . ב82 אחרי שחזרתי מלימודי הדוקטורט פנה אלי ההידרולוג יואב הרפז. הוא ציין שבקהילת ההידרולוגים יש ספק לגבי ההשפעה המיוחסת לזריעה. 20% עלייה בגשם צריכה להתרגם ל40-70% מים ניגרים תוספת – ואף אחד לא רואה זאת בפועל.. מסקנותנו ממחקר השוואות היסטוריות של זרימה בנחלים היו: 3% - עד 12% תוספת נגר בלבד. ב 86 התפרסמה עבודתנו המשותפת בכתב עת הידרולוגי וכן בכתב עת סטטיסטי – ללא ספק הצלחה מדעית, אבל מבחינת מדיניות כשלון מוחץ, הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
כן קיבלנו סכום כסף קטן להמשך מחקר. בצרוף אנשים מהשרות המטאורולוגי ובראשם שרה רובין המשכנו בהשוואות הסטוריות של גשמים. הערכותינו הורדו את השפעתה האפשרית של הזריעה לכ8% בגשם.
ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
בתזה של דר' רונית ניראל ופרופ' רוזנפלד ירדה הערכת השפעת הזריעה ל12%. כמו כן הניסוי שלוש בדרום נפסק לאחר שלא נמצאה עדות להגברה – ואולי אף להפחתה.
ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
עבודה של רוזנפלד ודר' גבעתי ניסתה להסביר כיצד חלו אולי שינויים היסטוריים למשל בשיעורי זהום שהביאו לכך שתהליכים טבעיים התחזקו
ועדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
ב2003 הוחלט בועדה לניהול פעולת הגברת המטר להזמין מחקר שבו יזוהו אזורים ומצבים בהם מתבטאת פעילות ההגברה. זה השלב בו השתלבה איה לראשונה במחקר זה. – שוב מחקר היסטורי ללא בקרה אקראית
שכן עדיין הזריעה בצפון נמשכה כרגיל.
והנה ב2006 לאחר שמתפרסמות התוצאות בהן לא נמצאות עדויות להגברה, כפי שידווח בהמשך,מתקבלת החלטה על הצורך בניסוי חדש ניסוי ישראל ארבע שיבחן בצורה של ניסוי מבוקר אקראית את השפעת הזריעה. הוועדה מתחילה לפעול ב2007 ואחת מהחלטותיה הראשונות לשלב בפעולתה סטטיסטיקאים (פרופ' שטיינברג ואנוכי)
ב2007-2008 לראשונה מזה 32 שנה הושבתה הזריעה האופרטיבית ונערכים ניסויים מקדימים לצורך עריכת הניסוי הגדול שאמור להתחיל בשנה הבאה.
אי אפשר שלא להתפעל מהתרומה המיוחדת שיכולה סטטיסטיקאית יישומית, בעלת יכולות גבוהות במתודה המחקרית, חסרת פניות ומשוחררת מאינטרסים, בעלת ספקנות הטבעית לסטטיסטיקאים ובתוספת הגינות, להביא לתחום בעל חשיבות לאומים עליונה.
מסגרת אקדמית יכולה וצריכה לטפח יכולות שכאלה ולהביאן לרמה הגבוהה ביותר. גם באקדמיה ההצלחה לא מובטחת אבל היא אפשרית – כפי שאת מוכיחה איה. אני מאחל לטכניןן שיצליח להצמיח מהדור הצעיר חוקרים שכאלה,
ולאיה אני מאחל שתזכי לתת "בינתיים" ארוך לחוג, זמן בו את ראש המעבדה בינתיים, מלמדת בינתיים, וממשיכה לעבוד עם חוקרים בינתיים - בקיצור בינתיים בו תיהני מכל רגע.
יואב בנימיני
No comments:
Post a Comment