איה –
נפגשנו לראשונה כשסיימתי את לימודי לתואר ראשון. הגעתי לעבוד במעבדה לסטטיסטיקה והוזמנתי לפגוש אותך במשרדך. כבר ברגע שנכנסתי ידעתי שהגעתי למקום הנכון. ידעתי שאני רוצה שתהיי המנחה שלי, שאני רוצה לעבוד במעבדה, אצלך. שאני רוצה ללמוד כאן את התואר השני, ללמוד אצלך סטטיסטיקה. אז עוד לא ידעתי את שאני יודע כעת - שהשנים במחיצתך ילמדו אותי הרבה יותר מסטטיסטיקה.
שהיתי בטכניון 5 שנים ובהן היית לי מנחה, מרצה, מנהלת במעבדה, תרגלתי קורסים שלימדת. למדתי ממך המון ויהיה גם נכון לומר שלא הייתי מסיים את התזה בלעדייך. אבל מעל הכל היית ועודך חברה. דלתך תמיד פתוחה לקראתי ואת תמיד קשובה. תמיד אני יכול לשאול ולהתייעץ, אבל אנו גם יכולים לדבר על דברים שאינם סטטיסטיקה – על אומנות, על מדע, על הנעשה כאן ובעולם.
את הייתי הראשונה שהפנתה אותי אל מדעי ההתנהגות (בסוף המ"א) ובכך ראית את הנולד הרבה לפני שראיתי אני. אבל את הסטטיסטיקה אני לא עוזב, והרבה בזכותך, שהיית לי מודל לאיך עובד סטטיסטיקאי. סטטיסטיקאית דגולה אם יורשה לי.
איה – הייתה לי זכות גדולה להכירך, ללמוד ממך, לעבוד במחיצתך. ואני בטוח שנמשיך להפגש ולעבוד יחד במסגרות החדשות שאנו מוצאים לנו.
באהבה רבה,
אוּרי עייק