Our beloved Aya passed away / איה היקרה שלנו נפטרה

איה האהובה שלנו הלכה לעולמה ב-20 בפברואר 2019. החדשות העציבו וזעזעו את בני משפחתה, ידידיה ורבים מעמיתיה, תלמידיה, מיועצים במעבדה הסטטיסטית בטכניון, ועוד רבים אחרים שאיתם היו לה קשרים חמים של שנים ארוכות.
בלוג זה הוקם בשנת 2008 כדי להנציח את פרישתה של איה מהטכניון. היא שמחה לקרוא את ההודעות היפות שנכתבו על ידי רבים כל כך מאלה שהיא נגעה בחייהם.
בזמן עצוב זה החלטנו לפתוח מחדש את הבלוג לכתיבת סיפורים לזכרה, כאנדרטה וירטואלית. אתם מוזמנים "לשמוע" על חייה ותרומותיה הנפלאות של איה ולשתף בסיפוריכם שלכם

Our beloved Aya passed away on Feb 20, 2019. The news has saddened and shocked her family, friends and many of her colleagues, past students, mentees, advisees at the Technion statistics lab, and so many more with whom Aya had wonderful life-long relationships.
This blog was created in 2008 to commemorate Aya's retirement from the Technion. She was delighted to read the lovely posts contributed by so many of those whose lives she touched.
In this sad moment of Aya's passing away, we decided to re-open the blog for posts, serving as a virtual memorial. We invite everyone to "hear" about Aya's life and wonderful contributions, and to share your stories.

Monday, March 4, 2019

דברים שכתבתי אחרי ההלוויה של איה - מאת אורי עייק

דברים שכתבתי אחרי ההלוויה של איה.
איה (אילה) כהן נפטרה השבוע. איה הייתה המנחה שלי לתזה בסטטיסטיקה אבל היא הייתה גם הרבה מעבר לכך.
הכרתי את איה בשנת 1995. סיימתי תואר ראשון בסטטיסטיקה באונ' חיפה וחשבתי מה הלאה. חברה סיפרה לי שבטכניון, במעבדה לסטטיסטיקה, מחפשים מישהו שיעבוד על איזשהו פרויקט. היא קישרה אותי לאיה. דיברנו בטלפון וקבענו להיפגש אצלה במשרד, בטכניון. כשהגעתי לפגישה אצל איה, נכנסתי למשרד שלה, אמרתי שלום והתיישבתי. באותו רגע ידעתי שאת המאסטר בסטטיסטיקה אני אעשה בטכניון ושאיה תהיה המנחה שלי. לימים היא סיפרה שהיא הרגישה אותו דבר.
מאז התחילה חברות שנמשכה עד היום. איה הייתה המנחה שלי אבל גם חברה, מנטורית לענייני סטטיסטיקה ולתקופה מסויימת גם בוסית בעבודה. למרות שתחילת הרומן שלי עם סטטיסטיקה הייתה בשנת 92, כשהתחלתי תואר ראשון, אני נוהג לומר שהתחלתי להיות סטטיסטיקאי כשהכרתי את איה.

למדתי מאיה המון, מעבר לכך שלמדתי אצלה מספר קורסים, וכתבתי אצלה תזה, גם עבדתי תחתיה במעבדה לסטטיסטיקה, ועשיתי הרבה מאוד עיבודים למחקרים שונים כאשר איה מפקחת ומדריכה. פעמים רבות הייתי יושב איתה בפגישות יעוץ לחוקרים שונים. ראיתי איך בזמן קצר היא מבינה את עולם התוכן, את מערך המחקר, ובעיקר את הדילמה שהחוקר הביא לפתחנו. הרבה מהידע שיש לי, אבל גם הגישה לאנשים שבאים אלי ליעוץ, למדתי במשרד של איה. 

הרבה לפני שאני פניתי לתחום מדעי ההתנהגות (ועשיתי הסבה לעבודה סוציאלית), איה אמרה לי לפנות לתחום הזה. כך, לפני שאני בעצמי ידעתי שזה כיוון מתאים, היא כבר זיהתה וכיוונה לשם. 

במשך השנים הקשר שלנו נהיה פחות "סטטיסטי" ויותר חברי. היינו נפגשים אצלה בבית, בתחילה בחיפה ואח"כ בתל אביב, הייתי מספר לה על הדברים שאני עושה, על האקטיביזם החברתי אבל גם על הקריירה בסטטיסטיקה. השיחות שלנו נסבו על כמעט כל דבר. לצד ספרים שקראנו, תוכניות שראינו, או אנשים שפגשנו, איה הייתה מספרת לי גם על מחקרים שהיא עושה, ומשתפת אותי בדילמות שונות. המפגשים היו תמיד בני שעה אחת. בהתחלה איה הייתה מגישה ממבחר העוגות הנהדרות שהיא הייתה עושה, ואז היינו יושבים לדבר. לרוב, היא גם הייתה שולחת אותי הבייתה עם כמה פרוסות של "עוגות אילה" (עוגת הפרי היבש הנפלאה שלה).
איה תחסר לי מאוד. למרות שלא נפגשנו הרבה או דיברנו הרבה, אני מרגיש שהיא נמצאת איתי הרבה ברוחה. לא אחת קורה כשאני ניגש לנתח נתונים, לכתוב קוד בSAS או להבין מערך מחקר, אני חושב על איה ועל דברים שלמדתי ממנה. על איך היא הייתה ניגשת לדברים ופותרת אותם.

אני שמח שפגשתי את איה, שהכרתי אותה. הייתה לה השפעה אדירה עלי ועל בחירות שעשיתי בחיים. למעשה, אם לא היינו נפגשים הקריירה שלי הייתה נראית לגמרי אחרת, סביר להניח שבמקום הרבה פחות טוב.


איה יקרה, אני כבר מתגעגע. תודה על הכל.

No comments: